גם לאמא מותר ליהנות

בשורה התחתונה, אני מתגעגעת לסקס. אני ממש מתגעגעת לסקס בדסמי אבל אסתפק בסקס ונילי פשוט כרגע. 

אני מודעת לפערים, מודעת לדברים שקורים, מודעת למציאות אבל אני מרגישה איך אני לאט לאט נכבית. איך הליבידו שלי בוכה ופשוט מכבה את עצמו. 

אתמול בלילה אוננתי בצורה הכי מוזרה וגמרתי בצורה הכי מוזרה שאוננתי וגמרתי בחיים. 

שכבתי במיטה ושמתי אצבע על הדגדגן ולחצתי עליו בקצב מסוים קבוע. הרגשתי איך הוא הופך מרך וגמיש לקשה ונפוח. משהו בי התעורר. אחרי זה, ריפרפתי עליו עם האצבע בהתחלה לאט ואז בקצב מתגבר. הרגשתי את האורגזמה מתקרבת. חזרתי ללחוץ עליו, הפעם יותר חזק ובקצב יותר מהיר, מעבירה בשיא העדינות את האצבע מצד אחד שלו לשני. ואז, הרגשתי את הגלים המוכרים האלה, אלו שכל כך התגעגעתי אליהם, עולים במעלה הרגליים דרך הדגדגן ועד קצות הראש. לחצתי על הדגדגן עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, כל הגוף שלי רצה לרעוד אבל החזקתי את עצמי חזק והוא רק התקשח, נמתח קצת עד שהייתה התפוצצות קטנה אבל ענקית בתוכי. זה לקח בדיוק חמש דקות.

מבחוץ, היה אפשר לחשוב שטיפה זזתי מתוך שינה. מבפנים, זה הביא לי שקט שרק אחריו הצלחתי להירדם. 

**עורכת**

נ.ב 1

חצי שעה אחרי היה לנו זיון מהמשובחים שהיו שמיד אחריו גמרתי באיזה 200 קמ״ש. 

נ.ב 2

אולי הייתי צריכה לכתוב את זה לפני יומיים…. זה אולי היה מזרז עניינים…

נ.ב 3

אם הוא רק היה קורא את הבלוג שלי…

היחסים שלנו מורכבים. מאוד. 

על פניו, אנחנו לא מתאימים בכלום. ממש קצוות. לא בגיל, לא בהשקפת העולם, לא באמונות, לא בתפיסה של זוגיות. אנחנו אפילו באותו צד של השוט אז גם בבדסמ שלנו אנחנו לא מתאימים. ממש ממש בכלום. 

מה שמשמר את היחסים שלנו זו אהבה ענקית. גדולה מסך החלקים. אהבה משנה סדרי עולם. אהבה של מעל הכל.

לפעמים אני חושבת שזה מספיק. עובדה, הגענו עד לפה.

ולפעמים, אני לא מבינה איך שרדנו עד עכשיו.  

האמן.

את הסשנים שלי, אני צריכה בבית. אין לי בעיה לשחק קצת פה ושם אבל את הכאב, העונג וכל מה שמקשר ביניהם, אני צריכה את הספייס שלי.  תרתי משמע. 

לראות אנשים אחרים מזדיינים, לא מאוד מחרמן אותי. לראות מישהו שהרגע סיים לזיין מישהי נעמד מולי ומסתכל לי בעיניים שניות ארוכות, מציף לי את התחתונים. 

אני יכולה לבלות הרבה מאוד זמן בלהתבונן באינטראקציות חברתיות. זו אולי המראה הכי טובה שיכולה להיות. לי לפחות.  

במסיבות, הדיסוננס בין העירום הכמעט מוחלט ואווירת הסקס שיש באוויר לבין השיחות על הילדים, ההגשמה העצמית, הפחדים, המצב, זה הדבר הכי מדהים שיש. נותן לי תקווה שאנושיות לא מתה בסצנה.

בסופו של יום, אני זקוקה באמת רק לעצמי. אבל זה די מדהים לחזור הביתה ולהירדם מכורבלת עם מישהו.  

כל בוקר, לפני שאני יוצאת מהבית והוא עדיין ישן במיטה שלי, אני מתכופפת אליו ונותנת לו נשיקות קטנות, עדינות. בפה, בכתף, בלחי, במצח. איפה שאני מגיעה.

אתמול סיפרתי לו שהייתי אצל החברה הזו שלי שביקשה ממני לדבר על הבדסמ שלי מול החברים שלה. זה היה ערב מטורף, מצחיק, מעניין, מחרמן. ישבתי שם מול 20 איש פחות או יותר, גברים ונשים וסיפרתי על המסע שלי בעולם הזה. הם שאלו מיליון שאלות שגרמו לי להיזכר ברגעים כל כך משמעותיים עבורי, בדרך שעשיתי, בגברים המדהימים יותר או פחות שפגשתי.

מה?! ישבת שם וסיפרת על המיניות שלך?!

כן. היה סופר כיף. ערב משוגע. 

אבל את כבר כמעט ולא בדסמית ולא נפגשת ולא מתערבבת בקהילה.

אפשר להיות בדסמית בלי להתערבב בקהילה.

והתאפקתי מאוד ולא סיפרתי לו שלפני שהוא חזר, לפעמים נפגשתי עם שלושה גברים שונים בשבוע, עם כל אחד מהם סוחטת עד הסוף את העונג שלי ושל מי שאיתי.  שהשליטה שלי השתכללה לכדי מבט לחלק מהם. שיש אחד שהשליטה המנטלית עליו כל כך משמעותית שהפכתי להיות כמעט חלק מהזהות שלו. שיש ילדים יפים כל כך שעוברים במיטה שלי, שהאורגזמות שלי יכולות להגיע מפשוט לזיין אותם עמוק עמוק וחזק בתחת עד שהם מתמוטטים מעונג בדיוק במקום הזה שהוא עכשיו שוכב ומסתכל עלי. שיש כאלה שבקושי ראו איך נראה החדר שלי כי הפנים שלהם קבורות לי בין הרגליים תשעים וחמישה אחוז מהזמן. שהסימנים שאני משאירה על חלקם נשארים לפעמים למעלה משבוע. 

הוא לא צריך לדעת את הפרטים. הוא יכול להישאר עם המחשבה הזו שאני הרבה יותר עדינה ממה שאני באמת. זה בסדר. 

שאלתי אותו פעם אם הוא מרגיש את הנשיקות שלי מתוך שינה. אמר שברור שכן ושזה החלק האהוב עליו. 

למה עגבניות קלופות זה כזה סקסי, גאד דאם יט. 

אתן, חומדות, הולכות להיות מטבוחה. 

בעוד הכוס שלי עוד פועם מהזיון שנגמר כמה דקות קודם, הסתובבתי עם הפנים אליו וליטפתי אותו. 

הוא שלח יד בין הרגליים שלי, מפלס עם האצבעות את הדרך לדגדגן שלי. מעצם המסע הזה של האצבעות, הרגשתי איך צמרמורת עונג עוברת לי בגוף. 

הוא הניח שתי אצבעות על הדגדגן והתחיל לסובב אותן בסיבובים עדינים. הוא יודע כל כך טוב את החוזק והמהירות שלא לקח הרבה זמן והרגשתי איך הגוף שלי נדרך והעונג מתחיל להתפשט בו.

התחלתי לגנוח בעדינות.

והוא, עם הראש שלו קבור בצוואר שלי, כשאני מרגישה את הנשימות שלו עלי, הניח אצבע אחת קטנה על קצה הדגדגן ולחץ. 

המגע שלו היה כל כך מדוייק שהרגשתי איך האורגזמה מטפסת מקצות הרגליים, דרך הכוס ועד המוח, שולחת זרמים חמים ומחשמלים בכל הגוף עד שלבסוף מצאתי את עצמי רועדת בלי שליטה, כמעט נופלת מהמיטה, מחזיקה אותו חזק חזק וגניחות חזקות, ממעמקי הכוס והבטן יוצאות ממני כשאני מתפוצצת לו על האצבע. 

כל מה שזה דרש ממנו זה הדיוק של האצבע. לחץ קבוע שלה על מקום מאוד מסוים. לא שיפשוף, לא ליקוק, לא חוזק, לא מהירות. 

אצבע. אצבע אחת מונחת במקום בו הלב שלי והגוף שלי נפגשים. המקום שבו הוא ואני נפגשים. 

אורגזמה היא כל כך הרבה יותר מסך שני בני אדם, כוס וזין. 

איך אני אעזוב אותך?

הוא שואל אותי עם עיניים עצובות

כבר עזבת אותי פעם אחת, אני חושבת לעצמי בראש אבל אומרת

אנחנו ננצל את הימים האחרונים למלא כירבולים אחרונים.

זה מצער אותי כשאת אומרת את זה. 

הוא משיב לי עם אותן עיניים עצובות ממקודם, רק יותר. 

אני מאוד מתאפקת לא לדמוע, לוקחת עוד שלוק מהמרטיני שלי. 

אני מסטול, לא יודע מה נסגר עם הערק הזה.

בוא, בוא למיטה.

אני קמה ונותנת לו יד. הוא קם אחרי ונכנס לחדר. אני שומעת אותו מתארגן בעוד אני סוגרת את האורות בבית, נועלת את הדלת ונכנסת אחריו. 

אני מתפשטת ונשכבת במיטה. הוא נכנס אחרי, דוחף יד אחת מתחת לעורף שלי, מניח ראש על ציצי שמאל ויד שניה מחבקת אותי במותן. הוא מניח את הרגל מכופפת על האגן והרגליים שלי ועם אצבעות הרגל הישרה מלטף, משחק ומשלב עם אצבעות הרגל שלי. אני מלטפת לו את השיער ושומעת איך לאט לאט הנשימות שלו נעשות כבדות. אני עוצמת עיניים ובזהירות מקעקעת בזיכרון כל פרט ברגע הזה. כל נקודת מגע. כל נשיקה קטנה שקיבלתי לפני שהוא נרדם. כל ריח. כל שערה איפה היא נמצאת. 

כדי שכשהוא כבר לא יהיה פה, ואין לדעת לכמה זמן הפעם, אני אוכל לעצום עיניים ולהרגיש אותו שוב איתי. 

מצחיק, כיף ומרגש לראות מישהו מהכלוב באתרים הונילים. 

בא לי להחליק ימינה רק כדי להגיד שלום :)

כשתחזור הביתה, אני אשכיב אותך במיטה ולאט לאט אפשיט אותך. 

אני אוריד קודם את החולצה. לאט. אדחוף את האצבעות שלי בתחתית שלה, אשאיר רק את האגודלים בחוץ ולאט לאט ארים אותה. הציפורניים יעברו על הגוף שלך, מהבטן התחתונה ועד לכתפיים. אתה תרים את הידיים ואני אמשיך לעלות, עכשיו גם לצוואר ולראש. 

אחר כך, אעביר את האצבעות בעדינות חזרה כל הדרך למטה, אלטף בשיא העדינות כל פיסת עור חשופה עד שאגיע לקו המכנסיים. 

שם, אכניס את הידיים מתחת לתחתונים ואוריד לך אותם יחד עם המכנסיים. לאט. האצבעות ילטפו על הבטן התחתונה, הירכיים, בין הרגליים ועד לכפות הרגליים וזה בלי לגעת לך בזין או בביצים. 

אתה תאנח. 

אני אשב לצידך ואחקור את הגוף היפה הזה שמולי עם האצבעות קודם, לאט. בעדינות. אחריהם תצטרף הלשון. אני אלקק את העור הקצת שחום והמתוח שמכסה את הצדדים של הזין, הבטן והחזה. 

הלשון תתעכב בפטמות ותעשה סיבובים קטנים שיביאו אחריהן מציצות קטנות אבל אסרטיביות. 

אני אנשך אותך. 

בהתחלה בעדינות. בפטמות. בבטן. בחזה ובכתפיים. אחר כך הן יהיו חזקות יותר. דורשות יותר. 

אתה תגנח. 

הראש שלי ירד בגלים מהחזה לבטן שלך עד שהפנים שלי יהיו בדיוק מול הזין החצי עומד שלך. אתה לא תעיז לזוז אפילו לא מילימטר כשאכניס רק את הכיפה לתוך הפה שלי ואמצוץ אותה בעדינות במקצב קבוע. וככה, ככל שהזין שלך יגדל, ככה הוא יכנס יותר ויותר לתוך הפה שלי, המציצות יעשו חזקות יותר ויותר עד שארגיש את הקצה הקשה שלו בפתח הגרון שלי. אני אשאב את כולו אלי, אניע את הלשון שלי עליו כשהפה שלי לא נותן לו בכלל מרחב תמרון. 

אתה תזרוק את הראש אחורה בגניחה. 

אני כבר אתחיל להרגיש את הטעם המוכר של הטיפות הראשונות שיצאו מהזין שלך וככה אדע להגביר מהירות. 

ואז היד תצטרף. 

הפה והיד שלי יעלו מעלה וירדו מטה על הזין הגדול והקשה שלך, בסוג של טראנס מדהים ומרטיב ואתה תילחם בעצמך לא להזיז את האגן ולזיין לי את הפה. 

אני לא אתן לך. 

ואז, כשנשימות שלך יעשו ממש מהירות והידיים שלך כבר לא יוכלו לשלוט בעצמן, תניח אותן בעדינות על הראש שלי כמו מישהו שיודע שאסור לו אבל לא יכול להתאפק. 

אתה לא תכתיב את הקצב. אני אמצוץ ואלקק ואשאב לפי רצוני. 

כשהגניחות יעשו חזקות והידיים יתהדקו על השיער שלי והזין כבר יהיה קשה כמו אבן, אני אעצור ואעביר כמה ליקוקים לכל אורכו ואראה איך העיניים שלך מתגלגלות להן בחורים והפה שלך יהיה קצת פתוח ואז אדע שהגיע הזמן. 

אני אכניס את כל הזין היפה הזה שלך לפה שלי ואמצוץ ואשאב כאילו החיים שלי תלויים בזה עד שתמלא את הפה שלי והביצים שלך בנוזל סמיך וחם. 

אני אבלע בשקט ואחייך אליך חיוך שלא משתמע לשני פנים. 

תזכור היטב, כמוני לא הייתה וגם לא תהיה.

אבל אתה יודע את זה.