גם לאמא מותר ליהנות

בעוד הכוס שלי עוד פועם מהזיון שנגמר כמה דקות קודם, הסתובבתי עם הפנים אליו וליטפתי אותו. 

הוא שלח יד בין הרגליים שלי, מפלס עם האצבעות את הדרך לדגדגן שלי. מעצם המסע הזה של האצבעות, הרגשתי איך צמרמורת עונג עוברת לי בגוף. 

הוא הניח שתי אצבעות על הדגדגן והתחיל לסובב אותן בסיבובים עדינים. הוא יודע כל כך טוב את החוזק והמהירות שלא לקח הרבה זמן והרגשתי איך הגוף שלי נדרך והעונג מתחיל להתפשט בו.

התחלתי לגנוח בעדינות.

והוא, עם הראש שלו קבור בצוואר שלי, כשאני מרגישה את הנשימות שלו עלי, הניח אצבע אחת קטנה על קצה הדגדגן ולחץ. 

המגע שלו היה כל כך מדוייק שהרגשתי איך האורגזמה מטפסת מקצות הרגליים, דרך הכוס ועד המוח, שולחת זרמים חמים ומחשמלים בכל הגוף עד שלבסוף מצאתי את עצמי רועדת בלי שליטה, כמעט נופלת מהמיטה, מחזיקה אותו חזק חזק וגניחות חזקות, ממעמקי הכוס והבטן יוצאות ממני כשאני מתפוצצת לו על האצבע. 

כל מה שזה דרש ממנו זה הדיוק של האצבע. לחץ קבוע שלה על מקום מאוד מסוים. לא שיפשוף, לא ליקוק, לא חוזק, לא מהירות. 

אצבע. אצבע אחת מונחת במקום בו הלב שלי והגוף שלי נפגשים. המקום שבו הוא ואני נפגשים. 

אורגזמה היא כל כך הרבה יותר מסך שני בני אדם, כוס וזין. 

איך אני אעזוב אותך?

הוא שואל אותי עם עיניים עצובות

כבר עזבת אותי פעם אחת, אני חושבת לעצמי בראש אבל אומרת

אנחנו ננצל את הימים האחרונים למלא כירבולים אחרונים.

זה מצער אותי כשאת אומרת את זה. 

הוא משיב לי עם אותן עיניים עצובות ממקודם, רק יותר. 

אני מאוד מתאפקת לא לדמוע, לוקחת עוד שלוק מהמרטיני שלי. 

אני מסטול, לא יודע מה נסגר עם הערק הזה.

בוא, בוא למיטה.

אני קמה ונותנת לו יד. הוא קם אחרי ונכנס לחדר. אני שומעת אותו מתארגן בעוד אני סוגרת את האורות בבית, נועלת את הדלת ונכנסת אחריו. 

אני מתפשטת ונשכבת במיטה. הוא נכנס אחרי, דוחף יד אחת מתחת לעורף שלי, מניח ראש על ציצי שמאל ויד שניה מחבקת אותי במותן. הוא מניח את הרגל מכופפת על האגן והרגליים שלי ועם אצבעות הרגל הישרה מלטף, משחק ומשלב עם אצבעות הרגל שלי. אני מלטפת לו את השיער ושומעת איך לאט לאט הנשימות שלו נעשות כבדות. אני עוצמת עיניים ובזהירות מקעקעת בזיכרון כל פרט ברגע הזה. כל נקודת מגע. כל נשיקה קטנה שקיבלתי לפני שהוא נרדם. כל ריח. כל שערה איפה היא נמצאת. 

כדי שכשהוא כבר לא יהיה פה, ואין לדעת לכמה זמן הפעם, אני אוכל לעצום עיניים ולהרגיש אותו שוב איתי. 

מצחיק, כיף ומרגש לראות מישהו מהכלוב באתרים הונילים. 

בא לי להחליק ימינה רק כדי להגיד שלום :)

כשתחזור הביתה, אני אשכיב אותך במיטה ולאט לאט אפשיט אותך. 

אני אוריד קודם את החולצה. לאט. אדחוף את האצבעות שלי בתחתית שלה, אשאיר רק את האגודלים בחוץ ולאט לאט ארים אותה. הציפורניים יעברו על הגוף שלך, מהבטן התחתונה ועד לכתפיים. אתה תרים את הידיים ואני אמשיך לעלות, עכשיו גם לצוואר ולראש. 

אחר כך, אעביר את האצבעות בעדינות חזרה כל הדרך למטה, אלטף בשיא העדינות כל פיסת עור חשופה עד שאגיע לקו המכנסיים. 

שם, אכניס את הידיים מתחת לתחתונים ואוריד לך אותם יחד עם המכנסיים. לאט. האצבעות ילטפו על הבטן התחתונה, הירכיים, בין הרגליים ועד לכפות הרגליים וזה בלי לגעת לך בזין או בביצים. 

אתה תאנח. 

אני אשב לצידך ואחקור את הגוף היפה הזה שמולי עם האצבעות קודם, לאט. בעדינות. אחריהם תצטרף הלשון. אני אלקק את העור הקצת שחום והמתוח שמכסה את הצדדים של הזין, הבטן והחזה. 

הלשון תתעכב בפטמות ותעשה סיבובים קטנים שיביאו אחריהן מציצות קטנות אבל אסרטיביות. 

אני אנשך אותך. 

בהתחלה בעדינות. בפטמות. בבטן. בחזה ובכתפיים. אחר כך הן יהיו חזקות יותר. דורשות יותר. 

אתה תגנח. 

הראש שלי ירד בגלים מהחזה לבטן שלך עד שהפנים שלי יהיו בדיוק מול הזין החצי עומד שלך. אתה לא תעיז לזוז אפילו לא מילימטר כשאכניס רק את הכיפה לתוך הפה שלי ואמצוץ אותה בעדינות במקצב קבוע. וככה, ככל שהזין שלך יגדל, ככה הוא יכנס יותר ויותר לתוך הפה שלי, המציצות יעשו חזקות יותר ויותר עד שארגיש את הקצה הקשה שלו בפתח הגרון שלי. אני אשאב את כולו אלי, אניע את הלשון שלי עליו כשהפה שלי לא נותן לו בכלל מרחב תמרון. 

אתה תזרוק את הראש אחורה בגניחה. 

אני כבר אתחיל להרגיש את הטעם המוכר של הטיפות הראשונות שיצאו מהזין שלך וככה אדע להגביר מהירות. 

ואז היד תצטרף. 

הפה והיד שלי יעלו מעלה וירדו מטה על הזין הגדול והקשה שלך, בסוג של טראנס מדהים ומרטיב ואתה תילחם בעצמך לא להזיז את האגן ולזיין לי את הפה. 

אני לא אתן לך. 

ואז, כשנשימות שלך יעשו ממש מהירות והידיים שלך כבר לא יוכלו לשלוט בעצמן, תניח אותן בעדינות על הראש שלי כמו מישהו שיודע שאסור לו אבל לא יכול להתאפק. 

אתה לא תכתיב את הקצב. אני אמצוץ ואלקק ואשאב לפי רצוני. 

כשהגניחות יעשו חזקות והידיים יתהדקו על השיער שלי והזין כבר יהיה קשה כמו אבן, אני אעצור ואעביר כמה ליקוקים לכל אורכו ואראה איך העיניים שלך מתגלגלות להן בחורים והפה שלך יהיה קצת פתוח ואז אדע שהגיע הזמן. 

אני אכניס את כל הזין היפה הזה שלך לפה שלי ואמצוץ ואשאב כאילו החיים שלי תלויים בזה עד שתמלא את הפה שלי והביצים שלך בנוזל סמיך וחם. 

אני אבלע בשקט ואחייך אליך חיוך שלא משתמע לשני פנים. 

תזכור היטב, כמוני לא הייתה וגם לא תהיה.

אבל אתה יודע את זה.  

אני שונאת את זה שהוא מכיר אותי כל כך טוב שכל שינוי הכי קטנטן בטון דיבור או במבט, הוא כבר מבין שמשהו קורה. 

אי אפשר להסתיר כלום ולהתבוסס בבית הזה…

אפשר פעם אחת פשוט לשחק אותה אדישה וקולית בלי שהוא יעלה עלי שאני כולי מזיינת את השכל?

כשישבנו מכורבלים לראות איזה משהו בטלפון שלו, פתאום קפצה הודעה ממנה. 

הודעה רשמית, מנוסחת בצורה קלאסית של הודעה של נשלטת לשולט שלה, בגוף שלישי, פניה מכובדת כזו.

הוא נלחץ נורא ומיד הסתיר (או יותר נכון, ניסה להסתיר, ללא הצלחה) וסגר את הטלפון בתירוץ כלשהו.

אבל כמובן שהספקתי לקרוא.

קצת קינאתי באינסטינקט אבל יותר מהכל חשבתי עליה. יושבת שם בבית שלה, כותבת הודעה לאדון שלה אחרי שהוא נפרד ממנה והודיע לה שהוא עכשיו איתי. חשבתי על הכמיהה שלה אליו, על הצורך שלה בו בעוד הוא יושב כולו מכורבל בתוכי, הידיים שלו על הציצי שלי והיד שלי על הזין שלו. חשבתי עליה יושבת מול הטלפון ומחכה שהוא יענה לה בעוד הוא מזיין אותי זיון ארוך וחזק ואז נרדם כשהוא עדיין נעוץ עמוק בתוכי, מחבק אותי חזק אליו. חשבתי עליה עם כל סיבוב שלו במהלך הלילה, כשהוא נצמד אלי בטבעיות, מרים קצת את השמיכה כדי להתקרב עוד קצת, ששום דבר לא יחצוץ בנינו, איך היא בטח לא ממש הצליחה להירדם כי חיכתה שיענה, שיגיב, שיתן לה את היחס שהיא כנראה כל כך צריכה. 

אני שנאתי להיות במקום הזה. זה מקום ארור של ציפייה מהולה בתחושת דחייה עמוקה. הלוואי ויכלתי איכשהו להיות שם בשבילה. 

אבל היא שם, לבד. ואני פה, איתו. 

לא יודעת אפילו איך אני מרגישה. 

שיחות קשות זה כמו לפוצץ חצ׳קון. בהתחלה צריך להפעיל קצת לחץ ואז הכל יוצא ומשפריץ החוצה וצריך ללחוץ עוד כמה פעמים עד שהכל יוצא ונקי מבפנים ואחר כך? אם מטפלים טוב, אז העור מתקן את עצמו והכל חוזר להיות חלק ונעים. ואם לא? אז הכל מזדהם ונהיה פצע גדול אפילו יותר. 

אז שלנו? לא היה חצ׳קון רגיל. זה היה חצ׳קון ענק. אדיר. אפילו אפשר לקרוא לו מגה-צ׳ון. פרונקל מטורף, אם תרצו. 

זה התחיל בעקיצה קטנה (שלי) שהובילה לעצבים לא פרופורציונליים (שלו) שהובילו לmelt down כללי (שלי) ואז לשיחה עמוקה, נוקבת, לא מתנצלת, לא מסתירה, כל הקלפים על השולחן, do or die (של שנינו). 

הוא לא ויתר (למזלי), לא לי ולא לו, הכל יצא. הכל. בבכי ועצבים ופליאה והאשמות ולקיחת אחריות והבנה ברורה כל כך, של שנינו, שאנחנו אוהבים כל כך, חרדים לפגוע אחד בשניה ואחת בשני, מוקירים כל דקה יחד למרות הכל ולמרות הזמן הקצוב. 

אנחנו לא יכולים להיות זוג. לא עכשיו. זה לא נכון לי וזה לא נכון לו. אבל את הזמן שלנו יחד, עד שיגמר, אנחנו ננצל היטב. 

וככה, בפיצוץ אחד קטן (ענק, אדיר, ברמת מטאור שפוגע בכדור הארץ), חזרה התשוקה, חזר המגע, חזרו המילים המלטפות וחזרה לי השלווה. 

מזל שידענו לנקות טוב טוב את הפצע. אפילו לנקות איתו זה נעים. 

כבר יומיים שלא עשינו סקס. משום סוג. וכנראה שזה לא יקרה גם היום. 

הייתה לנו שיחה על זה שהצורך המיני שלי משמעותית גבוה משלו, שמבחינתי לעשות סקס, מכל סוג, פעם ביום זה סוג של בייס ליין, על גבול החובה, צורך קיומי ממש והוא אומר שלו מספיק פעם בשלושה ארבעה ימים. 

הוא אמר שבגלל זה הוא אמנם מאוד נהנה מהסקס איתי אבל אין תשוקה חייתי כמו שהייתי רוצה שתהיה. שאני יוזמת תמיד וכל הזמן כי אני כל כך צריכה את זה ולא משאירה לו מקום ליזום בעצמו. בעיקר כי הוא לא מגיע למצב הרעב הכל כך תמידי שיש בי. 

לעמות זאת, הוא מאונן גם כשיש לו אותי ממש זמינה. אמר שזה צורך בלי קשר אלי. וכל כך הופתע לשמוע שאני מאוננת, גם כשהוא אצלי הרבה. לכי תסבירי לו שמבחינתך, אתם מזדיינים, מוצצים, מצליפים ומענים שלוש פעמים ביום? שגמירה אחת לא מספיקה לך ורק גורמת לך לכמיהה לעוד? שהכוס שלך נוטף תמידית, תמידית!! ברמה כזו שזה זלג לירכיים ונהייתה לך שפשפת!! (סיפור אמיתי מלפני יומיים..). 

אולי אני מפספסת משהו, אולי אני לא מבינה, אולי אני סתומה אבל בחיי, לא מצליחה לתפוס את הדבר הזה.

הפנטזיות שלו הרבה יותר קיצוניות משלי אבל הצורך שלי במין, מכל הסוגים עולה על שלו פי מיליון. אני מרגישה איך  מצד אחד זה גורם לי להתרחק ממנו במקום הזה ומצד שני לבנות חרמנות כזו שתתפוצץ במאתיים קמ״ש על הבא שיבוא.

אולי זה דווקא דבר טוב, שיהיה מרחק גם מזה, יקל על הפרידה הסופית. אבל מצד שני, סקס מושלם, כמו שלא חוויתי מימיי, לא מצאתי עם אף אחד חוץ ממנו. 

הוא הגיע 🤩😍🤩😍

I shall call him - Princess Xavier 

והיתרונות כל כך רבים! במיוחד האחרון

בחיי שגמרתי קצת בתחתונים (אם הייתי לובשת עכשיו תחתונים) כשאני כותבת שורות אלו. 

זה מבלבל. אני יודעת. גם אותי זה מבלבל. 

מצד אחד, דומיננטית מובהקת. אוהבת את השליטה, משגשגת בה, היא מטעינה אותי ונותנת לי אוויר. מתענגת מהעונג והכאב של אלו שמתחתיי, מתחרמנת מהמחשבה על זה, על המבט מלמטה, על שטפי הדם הקטנים שנשארים לו על הטוסיק כשאני מסיימת איתו, על לחנוק אותו עם הכוס, היד, הלשון שלי, על הזין שלי חודר בעוצמה לחור קפוץ שלאט לאט משתחרר ומונע על ידי גניחות שלו וגם שלי, על המתח הזה שיש בחדר, מתח עוצמתי כל כך וכולו בשליטתי. רק מלכתוב את זה, נוצרת תחתיי שלולית קטנה. 

ומצד שני, כשאני מזדיינת, אני צריכה את זה  (בדרך כלל ובודאי עם אלו שאני לא בזוגיות איתם) חזק. ממש חזק. חזק כזה שכואבת הבטן התחתונה ימים אחר כך. עם תפיסות של הגוף שלי כל כך חסרות שליטה שמשאירות עיגולים סגולים אדומים בצדדים של הגוף, בציצי, בתחת. עם יד בוטחת לוחצת לי על הצוואר, מתהדקת עם כל דחיפה של זין לתוכי. ובעיקר, נהימות וגניחות חסרות שליטה, כאלה שחוצות זמן ומקום וטבע ופשוט מהדהדות תשוקה חסרת מעצורים. 

אבל לא מסוגלת שישלטו עלי. לא עושה לי את זה. 

זה מבלבל, אני יודעת. גם אותי.