במבי חושבת בקול רם.

אני אוהבת לשלוט בכמעט כל האספקטים של סקס. אני אוהבת להחליט כמה, איך ומתי לרדת למישהו, אני אוהבת לשחק ולהשתמש בכל אברי הפנים של מישהו בתור ויברטור אנושי, אני אוהבת למולל, למחוץ, למשוך, לכווץ ולתפוס זין וביצים, אני אוהבת להגיד איך לגעת בי, באיזה עוצמות ואיפה, אני אוהבת להכאיב עם הציפורניים, השיניים, כפות הידיים, אני אוהבת (כל כך, אדושם יעזור לי) לזיין מישהו, להרחיב אותו לחדור אליו במקצבים משתנים אבל בכל מה שקשור לסקס ונילי של זין לכוס, תזיין אותי בלי הכרה, בלי רחמים, תתפוס אותי חזק בכל מקום שאתה מגיע אליו ותטחן אותי עד שאשכח איך קוראים לי. 

כל עוד הח׳ותים, ימח שמם טפי, לא הפריעו לכן באמצע אחד הזיונים הכי טובים שהיו לכן בחיים, החיים שלכן תותים. 

ועוד רגע לפני שגמרתי! 

קבינימט. 

מילא העירו אותנו בארבע. 

מילא רצנו למקלט.

מילא קפאנו מקור. 

אבל איך לעזאזל אני מסבירה לשכנים את הבחור הצעיר שיושב לידי במקלט ומחבק לי את הגב?

מקלט ציבורי, קווים לדמותו. 

לא נגעתי בזין כל היום. אני שומר אותו לך. 

הוא כותב לי ואני מרגישה את  הדגדגן שלי מתחיל להתנפח. יעברו שלוש וחצי שעות עד שנזדיין במיטה שהיא לא שלי ולא שלו, על ערמת מגבות ששנינו מתפללים בלב שלא יזוזו ושהוא ימלא אותי בזין היפה שלו ובזרע. 

שעה לפני, כשישבנו במסעדה והוא סיפר לי כל מיני סיפורים על ההרפתקאות שלו כנער חסר נסיון ועל הריגוש שלו מבנות, ועל איך תמיד נמשך למבוגרות ממנו ושאני כנראה לא מבינה עדיין מה אני עושה לגברים הצעירים סביבי, אני לא יכולה שלא לחשוב על איך זמן משנה הכל. גם אהבות גדולות. 

חברה שלי אמרה לי לא מזמן, כשעוד הייתי מתוסכלת ממנו, שאם אני אביא איזה מישהו משעמם, היא מפטרת אותי. אולי אני באמת נמשכת רק לפערים ולאלה שכל כך שונים ממני. 

ואולי אני פשוט מפחדת. 

לא לקבל תשובה כשאני כותבת לו בא לי שתזיין אותי במסיבה, זו ממש חוצפה. 

קבינימט. 

הלכתי לאונן את עצמי לישון. 

לפעמים, באמת שאין לי בושה.

מי שמתביישת מתייבשת וכל זה…

חבשתי כתר ויצאתי למסיבה.  שקלתי לקחת את פרינסס חאוויר בתור שרביט אבל במחשבה שניה, חשבתי שאולי זה יותר מידי למסיבה הפרובינציאלית הישובית אז הסתפקתי בשמלה חצי שקופה וגרביונים מהמסיבות האחרות שאני הולכת אליהן. 

וכל זה רק כדי לגלות לפני שהלכתי הביתה, שהבחור היפה שהסתכלתי עליו חצי ערב לא היה הבן זוג של מישהי אלא אח של שכנה. 

חשה החמצה. 

לפעמים בא לי להגיד לאנשים בפנים

יא אללה, פשוט תנוחו 

מלווה בגילגולי עיניים מקצועיים כאלה עם עיקום הפה והכל  

ולפעמים בא לי לשבת להם על הפנים כדי שישתקו. 

שניהם מספקים, קשה לבחור. 

דרך אגב, זה עוד לא קרה. 

ההפך הוא הנכון, אני לא מצליחה לגמור כמו שצריך. אני מגיעה כמעט לקצה ואז זה או נעלם או מתחיל לכאוב. גם האצבעות המיומנות (מאוד, יש לציין) של האקס לא עמדו במשימה. אפילו סטיספייר אוהבי לא הצליח. 

היתכן שאחרי כל כך הרבה שנים אורגזמות מתחילות להיקשר אצלי לרגש? האם אדון אקס קילקל אותי לגמרי? אדושם, אני מקווה שלא. 

אוי אורגזמה אבודה שלי, איפה את?

רגע רגע רגע, פתאום אני קולטת את הצורך לציין שאין בפוסט הזה שום ולא קמצוץ של הזמנה להציע לי הצעות כאלה ואחרות. עדיין לא מעוניינת שיכתבו לי. 

בתודה, ההנהלה הראשית. 

הילד היפה שהייתי נפגשת איתו לפעמים, כתב לי שהוא התחיל לצאת עם מישהי אז פחות מתאים שניפגש. הוא צודק כמובן ואני מאחלת לו שיהיה הכי מאושר שאפשר, באמת ובתמים, כי מגיע לו. 

אבל זה רק גורם לי להצטער על כל הזמן שבזבזתי בהרהורים על החיים שלי במקום לנצל אותו בנעיצה חוזרת ונישנת של הזין הורוד והיפה שלי בתחת המתוק שלו כשכף הרגל שלי תחובה עמוק בתוך פה שלו והיד שלי זזה על הזין שלו בקצב הזיון.