|
|
|
~
לפני כמה ימים אכלתי חומוס בתל אביב והזדיינתי בירושלים. מרגישה שזה אמור להיות הפוך.
~~
איך אני אוהבת את תחושת הכובד של זין שמתקשה לך ביד.
~~~
זיון שישי צהריים שאחריו שנצ כשהוא עדיין נעוץ בתוכך, זה באמת הדבר הכי טוב שיש. הדבר היחיד שמפריע לו זה הצורך להיות בשקט בגלל הילדות.
~~~~
ואחרון חביב, מי אתה השובב שכתבת ככה לנועה רוזין?
קדימה, קדימה, אני יודעת שאתה כאן… 😈
למה הוא מחזיק את הלב שלי?
כי הוא קלט שהיה לי יום קצת קשה אז הוא בא מחר עם חומוס.
זאת אהבה.
Note to self
לא לשכוח להכניס חזרה למגירה את הסטיספייר בתום ההטענה שלו כי אם לא, את תתקלי בשאלות מצד הקטנה שלך ותצטרכי להגיד לה שהיא לא יכולה להשתמש במכשיר המסאג׳ הזה.
בניגוד לנסיון הקודם שלנו לחגוג לי יומולדת, קשה לי למצוא את המילים לתאר את הערב המדהים שהיה לנו אתמול אבל אכתוב את זה -
אם מישהו מבקש ממך לשים שיר מסויים (ניסה במשך עשר דקות ארוכות לשיר לי את השיר ולא הצלחתי לזהות, עד שהצלחתי) כדי לעשות לך מופע סטרפטיז, שימי לב שאת באיזשהו שלב מכבה/משנה את המוזיקה, אחרת תמצאי את עצמך מזדיינת את הזיון הכי טוב שהיה לך בחיים בערך ללופ של שירי ברונו מארס.
ולא, אפצה פצה לא נשמע טוב יותר תוך כדי גניחות בלתי נשלטות.
בדקתי את זה.
היחסים שלנו משתנים. זו כבר לא ההתאהבות האדירה והרגשות הגועשים. כבר כמעט ואין דרמה. אנחנו לומדים לחיות אחת לצד הבחירות של השני (וההפך), בקבלה. בשלווה. הקינאה נעלמה כמעט והפכה להבנה עמוקה של הצורך של הצד השני. אין יותר ציפיות מהכיוון הזה.
אני לא רוצה לדעת על נשים אחרות שהיית איתן.
אני גם לא רוצה לדעת על גברים אחרים שהיית איתם.
כשהוא לא לידי, הוא רחוק. הוא כבר לא משהו להתגעגע אליו או לערוג לו. הוא פשוט חלק מהפאזל הגדול. הוא נוחות וחברות ומוכרות. הוא מי שאוסף איתי חוויות כי הוא ביטחון אבל גם משמר קיימות.
אתה לא רוצה שנגוון קצת בתנוחות? נתקענו על אותן שתיים כבר המון זמן. בוא נוסיף צעצועים, מקומות, איברים.
למה? זה עובד, זה מצויין.
שתקתי. מה יש לי להגיד? אני בית בשבילו ולא מטלטלים את הבית. כנראה. למרות שהבית ממש ממש ממש רוצה שיטלטלו אותו ויכאיבו לו קצת ויזיינו אותו בתנוחות חדשות.
קינאה היא דבר מוזר. היא לא נעימה בכלל אבל היא שומרת אותך עירנית ועורגת.
אני על סף שינוי. אני מרגישה את זה.
אתמול היה לי יומולדת.
תכננו איך אני אבשל לנו אוכל טעים, נקשקש ונשתה ואחר כך נזדיין עד שלא נצליח לנשום.
הוא בא, הביא רוזה עם זהב פלוס פרחים פלוס שוקולדים פלוס מתנה, ישבנו קצת בסלון ודיברנו עלינו, שיחה טובה, עמוקה, כנה ובעוד היד שלי מתעסקת עם הזין החצי עומד שלו - דפיקה בדלת.
חברות שלי החליטו להפתיע אותי והתיישבו אצלי לשעתיים. אחרי עשר דקות שהן היו, הוא נכנס לחדר ונרדם.
כשהערתי אותו, הוא כבר היה כל כך עייף שפשוט הלכנו לישון.
הדבר היחיד שהזכיר זיון זה הריח של הכוס הנוטף שלי.
שונאת מסיבות הפתעה. שונאת בדם.
מוזיאון ישראל, אתם שובבים…
ורגע ברצינות, חובבי האמנות בקהל (וגם אלו שפחות מתחברים!), שריינו איזה ארבע שעות ורוצו למוזיאון ישראל בירושלים לראות את התערוכה ״חלומות צלולים״! פשוט עוצר נשימה.
הפנטזיות שלי הן פשוטות.
להצליח להשתלט על הררי הכביסה בבית.
להתמיד בדולינגו.
ללמד את הכלב לא לחרבן בגינה.
וגם,
להגיע הביתה אחרי יום ארוך ולהיכנס לחדר רק כדי למצוא חמוד יושב למרגלות המיטה. להתיישב על קצה המיטה ולתת לו לחלוץ נעל אחר נעל, גרב אחר גרב ובכל נעל שיורדת הוא יתן נשיקות קטנות בכף הרגל.
להעביר יד על השיער שלו ולהוריד אותה במורד הגב, ספק מלטפת ספק שורטת. להתכופף קדימה ככה שהשדיים שלי צמודות לפנים שלו והיד שלי מגיעה לתחת שלו. לדחוף את היד לתוך התחתונים שלו ולתפוס חזק ממש, עם הציפורניים, פלח תחת עסיסי. הוא יגנח אבל לא יפסיק לנשק את כפות הרגליים.
אחרי דקה או שתיים או מאה, להישכב במיטה, עדיין לבושה לגמרי ולבקש ממנו לעמוד. הוא יעמד. אני אראה היטב מבעד למכנסיים שלו שגם הזין שלו כבר עומד. לבקש ממנו להתפשט. לאט. תנועות איטיות וארוכות שימשכו את הזמן כמו מסטיק. בהתחלה חולצה. הוא יוריד אותה בתנועה המחרמנת הזו שגברים מורידים חולצה, מושכים מהגב ואז הראש ובסוף הידיים. הכוס שלי כבר יתחיל להירטב.
ואז מכנסיים. כפתור ואז רוכסן ואז להוריד לאט לאט לאט למטה. הזין כבר יקפוץ החוצה, ינסה בעצמו לפרוץ את התחתונים אבל הוא ישאר בפנים. אעביר יד על הבד הדק שמכסה הזין המפואר, אנזול מהגניחה שתצא לו מהפה.
אשכב על המיטה ואפשיל את השמלה הדקה שלי עד המתניים. החמוד ירים את המבט והעיניים שלנו יפגשו. אני אסתכל לו בעיניים בנחת דקה או שתיים או מאתיים, עד שארגיש שהוא עוד רגע מתפוצץ. ואז אומר ״לקק״ והחמוד יתנפל על הכוס שלי כמישהו שכל ההוויה שלו זה לשון, שפתיים ופנים שמטרתם היחידה זה להסב לי עונג.
אני אגנח. בהתחלה בלחש, בנשימות עמוקות שמלוות ברעש של הוצאת אוויר. אבל אחר כך, הו אחר כך, אגנח את נשמתי, במלא הסרעפת והגרון עד שאהיה צרודה. וכשכולי ארעד בלי שליטה ואצמיד את הפנים של החמוד הזה אלי עד שלא יוכל לנשום, הוא ימשיך ללקק, לאט, לכל האורך עם לשון רכה ורחבה עד שהרעידות ירגעו והנשימה תחזור לסידרה.
היה לו יומולדת והוא סיפר לי (כבר ידעתי כי בכל זאת, כבר למדתי דבר או שניים במשך השנים, אבל נתתי לו לספר כי אני אוהבת לשמוע אותו) שביהדות, נהוג שחתן היומולדת יברך את הסובבים אותו ולא ההפך.
ואז הוא אמר לי מילים כל כך יפות. על איך בחו״ל הוא דיבר עלי יומיום, על זה שאני קשר הכי משמעותי שהיה לו בחיים, על החיבור בנינו, על כמה הוא אוהב אותי ותמיד יאהב ועוד ועוד.
ישבתי מולו ולא הצלחתי להגיב. רק דמעות של התרגשות ירדו לי במורד הלחיים כשהוא כל פעם עצר, הסתכל לי בעיניים וליטף לי את היד.
יותר מאוחר במיטה, הפשטתי אותו וליטפתי אותו בכל הגוף. כשהגעתי לזין ולביצים, ליטפתי ושפשפתי עד שהוא עמד, גדול ומרשים. הוא שם את היד שלו על הזין שלו והתחיל לשפשף בעוד אני מנשקת אותו נשיקות קטנות בכל מקום שהגעתי אליו, מעבירה את האצבעות שלי בצידי הירך, ברווח הקסום בין הביצים לתחת, עוברת לחור של התחת, מכניסה ומוציאה בעדינות. הוא זרק את הראש אחורה וגנח כשאני מזיינת אותו עם האצבע והוא משפשף לעצמו את הזין.
הסתכלתי על הפלא הזה, הוא מתענג כל כך מהידיים של שנינו, גונח בשקט עם עיניים עצומות כשהעיניים שלי נעות בין הפנים היפות והזין היפה שלו.
לגמור?
כן
הוא עצם עיניים חזק ושיפשף יותר מהר, אני העברתי את האצבעות סביב הזין, על הביצים ובפנים הירך שלו כשגניחה גדולה יצאה ממנו ושפריצים יפים ולבנים פרצו ממנו על הבטן שלו.
עם האצבע שלי ציירתי בנוזל עיגולים קטנים וצפופים על שביל השערות המחרמן בין הזין לפופיק שלו, התאפקתי מאוד לא לדחוף אותן עמוק לתוך הכוס הכל כך רטוב שלי ונתתי לו את הזמן להתענג גם על זה.
כשהנשימה שלו חזרה לקצב הרגיל שלה, אני לחשתי לו באוזן את כל איחולי היומולדת שלי אליו וכמה שאני אוהבת אותו. הוא לא הגיב, אבל ראיתי שהמילים שלי נספגו בו כמו אדמה יבשה שסוף סוף מקבלת מים ונשמתי אותו לתוכי עמוק עמוק, כאילו מנסה להטביע את הרגע הזה עמוק בריאות.
למחרת הוא נסע, לחודש לפחות, כשהמילים, הריחות והתחושות נטמעו בקירות החדר, בראש שלו ובלב שלי.
מי אתה בחור יפה וחתיך שרץ בלי חולצה בישוב ולמה אתה לא קשור במיטה שלי?
