בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני שנה. 16 במאי 2023 בשעה 13:35

המקום הזה בין הביצים לחור תחת, הרווח הזה בין השק לחור, הוא אחד המקומות האוהבים עלי בעולם. 

פיסת עור לא גדולה, שטח מצומצם שמגלם בתוכו כל כך הרבה אפשרויות משחק ובעיקר, משתק וממיס כל בעל זין. 

יד אחת עוברת עם הציפורניים בעדינות על הזין והביצים ויד שניה משחקת, מלטפת, מעבירה אצבעות (לפעמים גם לשון) בעדינות רבה שם ברווח הזה. 

אני יכולה לגור שם*.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

*עם ביקורים סדירים אצל השכנים מלמעלה ומלמטה כי למה להתחייב למתקן משחקים אחד כשיש כל כך הרבה אופציות מספקות אחרות?

לפני שנה. 12 במאי 2023 בשעה 21:35

אנחנו יכולים להתווכח שעות על תיאוריות קונספירציה, קיומו של אלוהים, אבולוציה, חלל.  ויכוחים שגורמים לדם שלי לבעבע. שמעלים בי צורך עז לצרוח מתסכול. להוריד לו סטירה מצלצלת ולא במובן המחרמן. 

אבל כשנכנסים למיטה, אנחנו נטרוף אחת את השני בתאווה אדירה, במציצות אין סופיות, בספנקים אדירים שמשאירים תחת וירכיים בצבע בורדו כהה, בזיונים ארוכים שמשאירים תחת וירכיים תפוסים גם ימים אחר כך, בשיפשופים אינטנסיביים בזין ובכוס שמותירים אחר כך פצעים כואבים ופתוחים, תזכורת לתאוות הבשרים הבלתי נשלטת שקרתה שעות או ימים לפני כן. 

ובסופם, אחרי שהכל נגמר, מותשים ומתנשמים, אנחנו מתחבקים בכל הגוף, ידיים ורגליים מתערבבים אחד בשניה, לופתים אחד את השניה בכזו עוצמה והיצמדות כאילו החיים תלויים בזה, פיות מרעיפים נשיקות קטנות בכל מקום שהפה מצליח להגיע אליו, פנים נקברות בשקעי צוואר ושינה טובה, מנחמת, עמוקה נופלת על שנינו. 

 

 

 

אתמול הקראתי לו את נאום אריסטופנס מתוך המשתה של אפלטון. זה סיפור כל כך מצחיק ומלא אהבה על מהו ארוס ומה הן נפשות תואמות. אני לא מאמינה בנפשות תואמות. אני מאמינה בבני אדם שגורמים לך להרגיש שאת מושלמת בדיוק כמו שאת. 

לפני שנה. 10 במאי 2023 בשעה 10:52

מנסה כבר כמה ימים לנסח את התחושות שלי ולפרוק אבל לא מצליחה. 

ימים מוזרים מלאי מחשבות על מיליון דברים. על מה היה ויהיה, על מי כן ומי לא. עלי, הרצונות שלי, הגבולות שלי. 

 

כל כמה זמן כותב לי ש.  פעם אמרתי למישהי שהוא כמו נטפליקס - או שעושה בינג׳ מטורף של כמה ימים או רואה פרק פעם בחודש. אז היום הוא כתב לי. 

 

מה עם הזין שלי תקוע בתוכך?

ולזיין לך את הצורה?

 

פעם, זה היה מרטיב אותי עוד לפני שסיימתי לקרוא. היום, כלום. אדישות גמורה. 

 

הצעה מפתה :)

אני עונה לו  

 

לוחץ לי הזין

מת לדחוף לך אותו 

ולזיין אותך חזק

 

אני לא יכולה לשחק

 

את יכולה הכל

את יכולה לראות את הזין שלי

 

(וככה זה המשיך והמשיך) 

 

אני רוצה להשפריץ ממך

ולראות אותך מלאה בשפיך

 

אתה יודע, אני לא אוהבת להיות מלאה בשפיך. זה לא עושה לי את זה.

 

אז את רוצה את הסנטר שלי?

(יש לי חולשה לא מוסברת לסנטר המרובע ההורס שלו, עם הגומה באמצע)

אני רוצה את הסנטר שלך עמוק בין הרגליים שלי.

 

הוא שולח תמונה של הזין העומד שלו. זקור כמו האייפל ביום שמשי. באמת, יש לו זין לתפארת, זין של פורנו, זין שכבר ראיתי גברים אחרים מרגישים אי נוחות לידו. זין כל כל כל כך יפה. באמת. באמת שאין דברים כאלה.

 

זה מעכשיו?

 

כן 

 

ומה את יכולה לעשות עם זה?

 

כלום. אני בעבודה.

 

וככה נגמרה השיחה. ואני נותרתי יבשה כמו בתחילתה.

לפני כמה שבועות (אולי זה חודשים?) שלחתי לו את הבלוג שלי, שיראה מה באמת מרטיב אותי. שידע שאם הוא רוצה להיפגש איתי, הוא יצטרך, ככל הנראה, לזחול קצת על הרצפה, ללקק ולמצוץ אצבעות, לספוג כאב ברמות שונות ובעיקר להיות למטה. 

הוא לא הפנים.

ואני, שמספיק מחשבה חרמנית אחת ואני כבר בהצפה שמרטיבה אפילו את המכנסיים, כבר לא מוכנה להתפשר על המיניות שלי. 

זה עושה אותי גאה בעצמי ועצובה על סיומה של תקופה. כנראה אחת מיני רבות.

 

 

 

 

לפני שנה. 7 במאי 2023 בשעה 14:37

למה אני כל כל אוהבת את הרופא נשים שלי?

 

 

הוא: אני רואה שנתתי לך מרשם להתקן לפני שנה וחצי ולא עשית. 

 

אני: נכון, כי אז לא הייתה סיבה ועכשיו יש. 

 

הוא: הופה!! טוב מאוד!! אנחנו *מאוד* אוהבים את זה!

 

 

 

נשבעת שאם לא הייתי מתפדחת, הייתי נותנת לו כיף גבוה כזה והוא היה בודאות זורם. 

לפני שנה. 5 במאי 2023 בשעה 20:17

ממש לפני הפעם האחרונה שגמרתי איתו, הוא שאל אותי אם יש בקשות מיוחדות. אמרתי לו שאני רוצה מלא מלא פור פליי. 

התחושה של האצבעות שלו מטיילות לי על כל הגוף העבירה בי רטטים, השערות סמרו לי והצפה קטנה התחילה בין הרגליים. 

עד שהוא הגיע לכוס, כבר הייתי רטובה לגמרי. איכשהו זה כל פעם מחדש ממש מפתיע אותו, כמה אני רטובה. 

זה אתה. אתה מרטיב אותי ככה. המגע שלך. ההתמסרות שלך. 

 

כשאנחנו לא יחד, אני יכולה ממש לשלוף מהזיכרון את התחושה הפיזית של הידיים שלו עלי. אני שוכבת במיטה ועוצמת עיניים ויכולה ממש להרגיש את הידיים החמות והגדולות יורדות מפה, לצוואר, לשדיים, לבטן, לירכיים, עושות סיבוב מסביב לכוס שלי, עוד לא נוגעות בו ממש למרות שאני בטוחה שהוא כבר היה יכול לחוש בלחות. אני מדמיינת איך הוא מלטף את הכוס שלי מבחוץ, בתנועות איטיות, מלאות, היד שלו נדחפת בין הרגליים להרגיש את הכל, מרפרפות, מטריפות אותי. 

אני ממש יכולה להרגיש איך בבת אחת האצבע נכנסת בין השפתיים, מחליקה פנימה בקלות, מעסה בעדינות ובתנועות מעגליות את הפתח של החור. בשלב הזה אני כבר לא יכולה ואני מרימה את האגן לכיוונה ומבקשת בלי מילים שתיכנס פנימה. היא מחליקה לתוך החור שלי ואני מפנטזת איך הוא מצרף אליה עוד אחת ומזיין אותי עם האצבעות לאט ובקצב אחיד שגורם לי לנשימות קצרות ושטחיות. הכל מסביב כבר שלולית קטנה. 

אני עוצמת עיניים חזק וממשיכה לדמיין איך האצבעות שלו יוצאות מהחור ועושות לאט לאט את הדרך לדגדגן שלי שכבר נפוח ומגורה כל כך שכל מגע קטן מוציא ממני אנחה. הוא מסובב את שתי האצבעות עליו. בעדינות, אבל רק בהתחלה. לאט לאט הקצב מתגבר, הלחץ על הדגדגן גדל והשיפשוף נעשה חזק יותר.  אני כבר גונחת בלי שליטה לתוך חלל החדר, יכולה ממש להרגיש איך אני תופסת חזק את הכתף שלו, את הכרית, מושכת חזק את השיער שלו. הקצב עולה והשפשוף עובר ממעגלים ללמעלה למטה בקצב מהיר וחזק. אני מעיפה את הראש אחורה, מרימה את האגן שלי אליו כדי שישפשף אותי חזק חזק ואני ממש יכולה לראות בעיניי רוחי איך הוא מרוכז כולו בסימנים הקטנים עד שהרעידות מתחילות והגניחות כבר יוצאות מבלי שאני בכלל שומעת אותן והאורגזמה שלי מתפוצצת באלפי פיצוצים אדירים, בגלים של עונג שנמשכים כמה שניות טובות עד שאני קורסת באפיסת כוחות. 

עברתי שלב באורגזמות שלי, הן עכשיו גלים גלים שנמשכים זמן מסויים ולא איזה פיצוץ של זבנג וגמרנו. 

והוא מנשק אותי בעדינות ואומר לי כמה הוא אוהב את הגניחות שלי ואני מסדירה נשימה ומודה על מזלי הטוב ועל הידיים המופלאות שלו. 

כשהוא לא איתי, הידיים שלי הן הידיים שלו ואני מאוננת כשהוא איתי בדמיון.

גם כשאתה רחוק, אתה הכי קרוב שאפשר. אתה איתי. 

לפני שנה. 4 במאי 2023 בשעה 7:10

כל פעם, אבל *כל פעם* שאני עושה פדיקור, כל מה שעובר לי בראש זה איך הכף רגל הזו תיראה כשהיא נמצצת בהנאה ובמסירות, אצבע אצבע, כל האצבעות יחד, ליקוקים גדולים בקשת ומציצות קולניות של העקב. 

זה. כל. מה. שעובר. לי. בראש. 

 

לפני שנה. 4 במאי 2023 בשעה 5:17

חלמתי שאני נמצאת עם המיתולוגי המתעלל רגשית באיזה קרוז וכל הזמן אני מנסה להתחמק ממנו. 

כשהוא סוף סוף מצליח למצוא מקום שאני לא יכולה לברוח ממנו וחוסם לי את הדרך, הוא נעמד מולי ברגליים פשוקות, ידיים על המותניים וחיוך גדול. 

ואז,

אני מחייכת אליו ונותנת לו ברכיה לביצים עם כל הכוח ומכל הלב. 

הוא בשניות מתקפל, נופל על הרצפה ונאנק מכאב ואני הולכת משם בחיוך. 

מה אני אגיד, קמתי עם חיוך ענק ורצון עז להיתקל בו. אין ספק שאני עוברת דרך. 

לפני שנה. 3 במאי 2023 בשעה 17:30

בימים שאנחנו לא יחד, יש לי זמן, חרמנות וגעגוע לפנטז ולתכנן לנו תכניות. 

אני לא מספרת לו עליהן, רק רוקמת אותן לפרטי פרטים אצלי בראש. 

הפנטזיה החדשה נבנית לאט לאט, כבר כמה זמן ואפילו זרקתי לו פה ושם רמזים ומחשבות לגביה. 

לפני כמה זמן, לקחתי אותו למקום שהייתי מבלה בו שעות בזיונים, מציצות, ליקוקים ושיפשופים הדדים עם יזיז שהיה לי בזמנו. זו קרחת יער סלולה, עם גישה נוחה עם רכב מצד אחד ומצד שני מבודדת מספיק שאפשר לגנוח שם לשמיים ולא ישמעו. 

עצרתי את הרכב, שלפתי את בקבוק היין שהבאתי לנו, פתחתי אותו, לקחתי שלוק והגשתי לו את הבקבוק. בעוד הוא שותה, אני שלחתי יד ומהר חילצתי את החבר הכי טוב שלי בחודשים האחרונים, הזין הנפלא שלו. 

אני תמיד צוחקת איתו שהוא מבחינתי יכול להישאר איפה שהוא רוצה אבל את הזין הזה אני רוצה קרוב אלי כדי שאוכל תמיד לשחק. 

הוא לגם לגימה מהיין ואני התחלתי לשחק עם הצעצוע שלי. אני אוהבת איך הצעצוע מגיב ליד שלי בכזו חיבה, הולך אחריה לכל צד שהיא הולכת באיזה אוטומט משעשע ומחרמן. 

בהזדמנות אחרת, סיפרתי לו שיש בי רצון עז לנעול את נעלי העקב הגבוהים שלי, לכופף אותו על המכסה מנוע ולזיין אותו חזק. 

הוא רק חייך ואמר שהוא לא יודע איפה אפשר יהיה לעשות את זה. 

או הייתה את הפעם הזו שאמרתי לו שהכי כיף לגמור במושב הקדמי של הרכב, כשעוברות מכוניות לא רחוק משם, לא מודעות לחלוטין לסימפוניות הגניחות והשאגות שמתרחשות ממש ליד. 

 

 

אולי אחרי שהוא יקרא את זה, הוא יחבר את החלקים ויבין שנרקמת פה תכנית רצינית כבר כמה זמן וזה רק חלק קטנטן ממנה. יש עוד כמה דברים שהולכים לשדרג את חווית העונג והסיפוק שלי. ואם יהיה ילד ממש טוב, גם את שלו. 

 

בינתיים עד שהתכנית תצא לפועל, אני הולכת להתקלח לבד הפעם, לאונן את עצמי במקלחת ולפנטז שאני שואגת לשמיים הפתוחים בשרשרת אורגזמות אדירות. 

לפני שנה. 2 במאי 2023 בשעה 9:59

מה את עושה בעבודה?

קוראת בלוגים בכלוב בזמן שהתלמידות והתלמידים שלי עובדים/ות 😁

 

שששששש….. אל תגלו. 

 

לפני שנה. 1 במאי 2023 בשעה 14:25

בפרק הקודם :)

 

 

אני באמת מסופקת בזמן האחרון. לא זקוקה לאף אחד חוץ ממי שיש לי, גומרת לפחות פעם ביום אורגזמות טובות, שרק הולכות ונהיות מדוייקות לי יותר ויותר, נוח לי בעירום המשותף, כיף לי באופן כללי כמו שהמון המון המון זמן לא היה. אבל מה לעשות שכשאני (כנראה) מבייצת, (כמעט) כל גבר רנדומלי עושה לי רטוב…

 

אז

 

הכלוב היקר שלום,

האם זה שאני רואה חבורה של גברים יושבת יחד, כנראה באיזה מפגש וכל מה שאני מדמיינת זה איך אני מורידה אחד כן אחד לא לברכיים ואחד כן אחד לא מכופפת על כיסא עם התחת אלי ואז אני נעמדת מול כל אחד ואחד שעל הברכיים, מניחה כף רגל אחת על הכתף שלו ואוחזת לו בראש לשיווי משקל ואז מצמידה לו את הראש לכוס שלי שילקק עד שאני גומרת ואז עוברת לזה שלידו, שמכופף על הכיסא עם התחת אלי, לובשת את הסטרפאון ומזיינת אותו עד שאני מתעייפת ואז עוברת לזה שאחריו, שגם על הברכיים, שמה את כף הרגל שלי על הכתף שלו, מצמידה לו את הראש לכוס שלי וחוזר חלילה עד שאני עוברת על כל 8 הגברים שהיו שם ולסירוגין משתמשת בהם כויברטור או כחור זיון, עושה אותי סוטה או סתם בעיצומו של ביוץ?