גם לאמא מותר ליהנות

החלטנו יחד שלא גומרים עד שנפגשים. 

הספקתי לגמור עוד פעם אחת באותו יום שהוא היה אצלי, אחרי שהלך ומאז, אני מתאפקת. 

השיחות איתו לא עוזרות והתחתונים שלי ספוגים כל יום, כל היום, כבר יומיים וחצי. 

אני וההבטחות המטומטמות שלי. 

עוד 29 שעות. רק עוד 29 שעות. 

יושבים לאכול אחרי פליי ארוך ושנ״צ ופתאום הוא אומר

את יודעת, אנחנו כמה קטגוריות בפורנו. 

אני, פורצת בצחוק, נחנקת מהסלט ומקללת אותו 

למה באמצע הביס?! איזה קטגוריות?

הוא מחייך אלי ואומר

Milf, אמא ילד, בדסמ, bbw, סטראפאון, דוגי, אוראלי.  ובטח יש עוד. 

ואני רק חושבת לעצמי

רק התחלנו, חמוד שלי מתוק. יש עוד. יש עוד המון. 

הוא אמר לי שהוא רוצה שנעשה דברים ״רגילים״. שלא כל שיחה שלנו תכלול את היד שלו עושה לי נעים בין הרגליים או את היד שלי חוקרת את קצה גבול יכולת ההתאפקות שלו.

מאיפה האנרגיות? את כל הזמן חרמנית. את יכולה עכשיו לעצור את האוטו בצד, לטפס על הדקל ולהזדיין?

הוא שואל אותי באוטו כשאנחנו חוזרים מחומוסיה, מפוצצים ועייפים אחרי לילה מלא פעילות עם מעט שעות שינה.

למה צריך לטפס על העץ? אפשר פשוט להישען עליו. 

הוא צוחק ממש מהתגובה שלי. 

מה שהוא לא מבין, כנראה, הוא שכל פעם שאני רואה אותו, פוטנציאל הפליי פשוט עולה בי ומרטיב אותי. 

כל מה שאני רוצה זה להצמיד את הראש החמוד שלו לכוס שלי ושילקק שם לנצח נצחים, בסיבובים ובקצבים משתנים.  הוא כבר יודע בדיוק מתי צריך לא לזוז ולהישאר בנקודה (כשאני תופסת לו את השיער בשתי ידיים בחוזקה). הוא כבר יודע בדיוק מתי אני גונחת בשקט ומתי אני מתפוצצת. 

או אולי להשכיב אותו על הגב ולנהל שיחה מעמיקה עם הזין והביצים שלו, להסביר להם, תוך כדי שהידיים שלי משפשפות, מושכות, מוחצות, שסך הכל אני באה בטוב וקצת כאב הוא לא נורא. גם קצת הרבה. 

אבל יוצא שוב ושוב, שהדבר שאני באמת לא יכולה לעמוד בו, זה הטוסיק שלו. אני מראה לו את התמונה שלו שצילמתי לפני שאני מזיינת אותו עד כמעט עילפון ושואלת אותו

נכון שהוא פשוט מהמם? נכון שפשוט בא לך להחטיף לו, לשרוט אותו ולדחוף לו דברים?

הוא לא עונה. 

רק מחייך.  

אז עשיתי ממנו עוגה יפה, עם נרות. כל מה שנשאר זה לתת שם ביס ענק. ולזיין לו את הצורה.  

נכון שהוא פשוט מתוק בטירוף?

אז יש לי יומולדת היום. (באמת, לא בדיחה!)

אני חושבת על השנה שעברה עלי. 

לפני שנה בדיוק נרשמתי לשתי אפליקציות הכרויות אחרי שנים של שממה ושיממון מיני. רציתי לחוות. רציתי לחיות. 

בשנה הזו גיליתי בעצמי מיניות שרק יכלתי לחלום עליה. 

כששואלים אותי מה מושך אותי בעולם המופרע והסוטה שלנו, אני תמיד עונה את אותה התשובה. 

תמיד אהבתי לעשות סקס, על כל צורותיו, עשיתי אותו בהנאה רבה וכמה שיכלתי. אבל ברגע שחוויתי את עולם השליטה, הבנתי שעד עכשיו המיניות הייתה בשחור לבן, גווני האפור ולפתע, בתוך העולם המדהים הזה, היא בצבעים חזקים, רווים ומרהיבים. עברתי משחור לבן לצבע. זה הסקס שאפילו לא ידעתי שאני כל כך צריכה. 

מאחלת לעצמי עוד המוני גילויים מדהימים, להכיר עוד א.נשים נפלאות ונפלאים, להתנסות בעוד ממה שיש למיניות האין סופית הזו להציע ובעיקר להמשיך כל כך להינות מהדרך. 

תודה ליקום על זימון ההזדמנויות. כן ירבו. 

הוא אוהב לשכב מולי, כשהרגליים שלי פתוחות מול הפנים שלו ולבחון מקרוב את הבטן והכוס שלי. 

הוא מעביר את היד, מסתכל, בוחן את הבטן הגדולה והרכה שלי. 

אתה מסתכל לי על הבטן?

כן. היא יפה. 

הוא שוקע קצת למטה ומסתכל לי על הכוס. בוחן בריכוז. 

אתה בוחן לי את הכוס?

כן. אני רוצה לדעת בדיוק. זה פשוט תות. כמו תות. 

ומעביר אצבע על החריץ ועל השפתיים החיצוניות ואני גונחת בשקט. 

הוא פותח לי את השפתיים למטה עם שתי הידיים ומעביר אצבעות סקרניות בפנים. בחור, בשפתיים הפנימיות, בדגדגן. 

בקצה הדגדגן אני קופצת מעונג.

זה הפעמון, הוא מחייך. 

ומשאיר שם את האצבע. מעביר אותה בעדינות על הקצה, ואני כבר מתחילה להתנשם. הוא אוסף את הרטיבות שהצטברה ומתחיל לעסות בסיבובים איטיים. 

אני גונחת. 

הוא מרוכז בי. בדגדגן, בודק ובוחן בדיוק מה יגרום לי לגנוח יותר, להתפתל יותר. 

אני מסתכלת על המבט המרוכז שלו ומרגישה איך אני יוצרת שלולית קטנה בסדין מתחתיי. 

כל כך רציתי לכתוב על היום המופלא שהעברנו יחד. 

כמה כיף ונעים ומחרמן ומצחיק היה. 

כל כך רציתי לכתוב על איך כל הסדינים במיטה שלי כבר חצי על רצפה, החומר סיכה בכלל על השידה הרחוקה והעטיפה של הקונדום זרוקה לה איפשהו. 

כל כך רציתי לכתוב על זה שהכוס שלי עוד לא התאושש מתשומת הלב הנהדרת שהוא קיבל. הדגדגן עדיין קצת נפוח מכל עבודת הלשון והיד.

כל כך רציתי לכתוב על הפנים המתוקות שלך כשאתה מתחנן אלי 

אמא, אפשר לגמור?

עוד לא :)

ואיך בעצם יש לי מערכת יחסים נפרדת, עצמאית ונפלאה עם הזין היפה שלך והביצים החמודות שלך. הוא קצת מפחד ממני (בצדק) אבל אני מצליחה לשכנע אותו כל פעם מחדש שאני לטובתו (בערך). סליחה על השקרים שאני מספרות לו ועל ההבטחות לגמור. 

כל כך רציתי לכתוב שנעים לי כשאתה מנשק אותי בכל הגוף, אומר לי שאני הכי יפה, שהחיוך שלי ממיס אותך, שאתה אוהב את הצחוק שלי, שהעיסוי והליקוקים שלך הם פשוט ממכרים. 

כל כך רציתי לכתוב על הטוסיק הנפלא שלך. שסופג ממני כל כך הרבה נשיכות, מכות, חדירות ותמיד חוזר לעוד. 

אבל במקום לכתוב על כל זה, אסתפק בלהבות בך כשאתה ממוטט במיטה שלי אחרי פליי ארוך שעמדת בו בגבורה. 

(תראה, כבר בקושי רואים את הסימנים בטוסיקון החמוד שלי!) 

אם אתם שוכבים על מיטה בחדר הכי גלוי במסיבה והוא מגמיר אותך עם היד שלו תוך כדי שאנשים עוברים, עוצרים, מסתכלים ומחייכים אליכם והוא לוחש לך באוזן שאת הכי יפה והכי שווה במסיבה, 

כנראה שעשית משהו נכון. 

המדינה מתפוררת לי מול העיניים, וזה מרסק אותי אז לפחות מנצלת כל שניית אסקפיזם שאני יכולה ושנותרה לי. 

אני תמיד עונה להודעה ראשונה ששולחים לי אם יש לה תוכן. כאילו, לכתוב לי מה קורה או מה נשמע או כל סוג של כזה, סביר להניח שלא יזכה למענה אבל! אם השקעת וכתבת יותר מ2-3 מילים, אני אענה. 

לאו דווקא מה שתרצה. אבל אענה. 

בעיקר אוהבת לקרוא לכל הגב-גבר האלה חמוד קטן 😁 

איך הם אוהבים להתעצבן….

(ושתדעו שאפילו לחמודים שלי אני לא קוראת חמוד *קטן*. זה שמור לאלה שבאמת מגיע להם הקטן הזה..)

לפני שבועיים וחצי נגמרה הסוללה בסטיספייר אהובי משכבר הימים. 

החלטתי לנצל את ההזדמנות ולנסות להיגמל ממנו. הוא נותן עונג כזה מדוייק, במקצב ועוצמה משתנים בלחיצת כפתור, בשליטה כל כך מוחלטת על מיקום המציצה המענגת, שהאורגמזות איתו היו כל כך עוצמתיות, כל כך ממושכות, שאף אחד לא היה יכול להתחרות בו. 

ובאמת, במשך די הרבה זמן, אף אחד לא הצליח. 

כלומר, התחרו, אבל הרוב הפסידו כל פעם מחדש. 

החמוד שלי כבר מצא את הנקודה וכבר יודע איך לתפעל אותה ולכן לא הרגשתי ממש בחסרונו של מכשיר הפלאים האהוב שלי. 

אבל אתמול, לא יצא למתוק ולי לדבר והחרמנות שלי גאתה. הייתי חייבת לגמור. הרגשתי לא להיט פיזית, קצת גרון, קצת עייפות אבל התחתונים הראו שאין ברירה. שלולית קרמית לבלבנה גדולה הצטברה עליהם במהלך היום ובלילה ידעתי שאין ברירה אלא לפרוק את החרמנות הזו. 

החלטתי שזה הזמן והשתמשתי באצבעות שלי. 

פעם, כשהייתי מאוננת, הייתי מסתכלת על סרטונים שהחמודים שלי שלחו לי, סרטונים שבהם הם מענגים את עצמם בפקודתי, משפשפים את עצמם וקוראים בשם שלי, נאנחים וגונחים ומציגים לראווה את הזין הזקור שלהם למצלמה. וזה היה מחרמן אותי ברמה כזו שכמעט הייתי גומרת רק מלהסתכל. 

אבל אתמול… אתמול כל מה שהייתי צריכה זה לעצום עיניים ולתת לאצבעות שלי לחקות את הלשון המתוקה שלו, להרגיש לאורך הכוס את הליקוקים שלו, בדגדגן את המציצות שלו ואז את התנועה המהירה המדוייקת שהוא עושה. דמיינתי את הידיים שלו מחזיקות את הצדדים של התחת שלי, את הידיים שלי מחזיקות לו את השיער, מלטפות לו את הראש ומוחצות אותו אלי. 

ברגע אחד, הוא היה איתי והלשון שלו ריפרפה בצורה מדוייקת ובקצב הנכון ואורגזמה טובה ומספקת מילאה את כולי. 

פקחתי עיניים והוא לא היה שם. אבל האצבעות הרטובות והגוף הרועד לא יכלו לנחש את זה. 

ישנתי לא טוב בלילה. 

חוץ מהאלכוהול שגרם לשינה כזו לא רציפה, מלאה בחלומות מוזרים, חלקם מפחידים (לא זוכרת מה היה, רק את ההתעוררות בבהלה ופחד) וחלקים סתם מוזרים (גם לא זוכרת מה היה…) היה חלום אחד שדווקא כן זכרתי. 

אני עומדת בחדר שינה שלי ומסתכלת על החדר מקלחת שלי. עומד שם מישהו. הוא היה רק ישבן וזין. אפילו את הזין לא זיהיתי (כן, יש כאלה שאני כבר יכולה לזהות 😉 ) 

ואני רק מסתכלת עליו ואומרת 

עכשיו. 

והוא בשניה וחצי צונח לרצפה ומתחיל לזיין את עצמו עם הדילדו שהיה תקוע על הרצפה (שעד אותו רגע לא ראיתי) ולגנוח בקול רם. 

עוד.

והוא מזיין ומזיין את עצמו עד שהוא גומר. 

ואז התעוררתי. חרמנית וערה לחלוטין. 

בצירוף מקרים נפלא, הפוסט הראשון שנתקלתי בו על הבוקר היה של שרף אורנים :) 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=116640&postid=1365806

אז תודה לך על זה ;)