גם לאמא מותר ליהנות

פנטזיות #8

הפנטזיות שלי פשוטות. 

שכל המזגנים בבית יעבדו ולא אקפא מקור. 

שהגדולה שלי לא תמלא אמבטיה *כל ערב* ותשאיר לי קצת מים חמים. 

שהמרפסת שלי לא תוצף כל פעם שיש יותר מעשר טיפות גשם. 

וגם,

להסתכל למטה על השטיח כשאני נחה על הספה, למצוא שם חמוד עירום עם זין גדול ועומד, להכניס לעצמי יד לתחתונים הכל כך רטובים שלי, לדחוף עמוק פנימה שתי אצבעות ולאסוף את כל המיצים שאני מצליחה, להגיד לחמוד לפתוח פה גדול, לדחוף לו את האצבעות עמוק בפה, להכניס ולהוציא אותן, כל פעם יותר ויותר עמוק, לזיין לו את הפה בקצב קבוע ובו זמנית, להניח יד אחת שלו על הזין שלו, ויד שניה שלו בכוס שלי כששתי אצבעות על הדגדגן ולהגיד לו לשפשף חזק. להרגיש את היד שלו מחליקה על כל הרטוב, משמיעה קולות רטיבות שמתנגנות בהרמוניה מושלמת עם קולות הרטיבות שמשמיעות האצבעות שלי בפה שלו. ואז, בעוד הוא משפשף את עצמו, אותי ואני דופקת לו חזק את הגרון, אני ארגיש איך הפתח שלי מתכווץ ומרפה לסירוגין, הדגדגן שלי נפוח ופועם, אני אדחוף לו את האצבעות הכי עמוק, אתפוס לו ביד הפנויה שלי את הזין חזק ואמשוך כשאגמור לו על היד ואנזל על כולו. 

*אזהרת תוכן - פוסט מאוד לא מחרמן לפניך*
*פוסט מחרמן על אוננות, אפשר לדלג לזה שמתחתיו ;)

את השיחות עם האנשים שאני כבר לא מדברת איתם, אני שמה בארכיון של הטלגרם. אני לא מוחקת. אני ממש זוכרת כל אחד מהם. לפעמים מבינה למה זה נגמר ולפעמים, עד היום, לא יודעת איך ולמה. 

מדי פעם אני אוהבת לחטט שם ולהיזכר בהם. אולי אבין משהו שלא הבנתי עד עכשיו לגבי מערכת היחסים שהייתה לנו, קצרה ככל שתהיה או לגבי עצמי וההתנהלות שלי. 

ועל הדרך אני אומרת לאותם גברים שלום בלב ומאחלת להם דברים טובים. באמת ובתמים. 

אני אומרת שלום לגבוה שאהב לשים את הציצי שלי על המסך הגדול בסלון שלו בזמן שאנחנו גומרים יחד. אותו אחד שקלט כמה אני עצבנית, הגמיר אותי ומאז לא כתב לי יותר. 

אני אומרת שלום לחמוד המצחיק שהיה לנו הכי כיף להתכתב, לחרמן אחד את השניה, לצחוק יחד (גומרים גומרות, זוכר?) עד שהוא היה חולה ומאז לא כתב לי. 

אני אומרת שלום לאיש הכי כריזמטי שהכרתי פה, חתיך ברמות שהיה לי קשה להכיל, שנכנס עמוק עמוק לנשמה שלי והוציא ממני דברים שלא ידעתי שקיימים, עד שיום אחד התעוררתי למציאות שבה הוא מחק את כל השיחה שלנו וחסם אותי, מחק פה את הפרופיל שלו ונעלם לי. 

אני אומרת שלום לקטנה שלי, שהמערכת יחסים שלנו הייתה לו חשופה מידי, קשה מידי להודות בעומק הפנטזיות, שעשתה לו יותר רע מטוב. אני עוד רואה אותו מחובר פה מדי פעם ומתפללת שטוב לו ממש. 

ויש עוד. לכולם פינה חמה בלב שלי. 

אבל לפעמים, רק לפעמים, אני כמעט מתפתה לכתוב להם ולשאול. למה? 

מה עושה מורה בשביתה, אתן בטח שואלות את עצמכן. 

אז אחרי סידור בית, כלים, כביסה, קפה, הורדתי את הג’ינס, התחתונים והגרביים ונכנסתי למיטה עם הצעצוע החביב עלי. 

הגמירה הראשונה הייתה כדי לסיים עם זה. טובה. מספקת. אבל בעיקר כדי לעבור לבאה בתור. 

אחרי הפסקה קצרה, התחלתי שוב. שמתי את הצעצוע החמוד על עוצמה נמוכה, מיקמתי אותו על הדגדגן ועצמתי עיניים. ניקיתי את המוח מכל המחשבות והתרכזתי. 

גלים של עונג התחילו להתפשט מהדגדגן לשפתיים הפנימיות ואז לחיצוניות, הגברתי קצת את העוצמה. 

הרגשתי איך צמרמורות של הנאה עוברות בגלים מהכוס לירכיים, לשוקיים, לכפות רגליים שכבר התחילו לרקוד ולהתכווץ בקצב קבוע. הגברתי עוד קצת את העוצמה. 

התחלתי לרעוד קצת, שומעת מרחוק את האנחות שלי, גונחת כמו לפי מנגינה שמנגן הצעצוע שלי מבין הרגליים. הגברתי עוד.

הרגשתי איך כולי כוס, עונג אדיר שעובר בגלים, בפולסים בכל הגוף שלי, המוח ריק ויש רק אותו. רק עונג.

 הנשימה נעצרת, הגב מתקמר, הראש נזרק אחורה, שטף של נוזל חמים נשפך ממני במפל קטן וגניחה חזקה, עוצמתית בוקעת מהפה שלי. 

וכך, גברותיי ורבותיי, השפרצתי בפעם הראשונה בחיי. 

לרדת לי הוא לא הספיק. 

אבל את זה כן. 

מסתבר שחצי שעה זה גם משהו. 

השני נראה הרבה יותר גרוע. וגם ממש כואב :)

יש לו מזל שהוא נכנס עם חבילה של פררו רושה. 

הבדסמ הרס לי את החיים. 

זה כזה פשוט.

כל גבר חדש (גם לא חדש, על מי אני עובדת…) שאני רואה, אני מדמיינת איך הוא יראה עירום על הברכיים עם הראש מורכן וזין עומד. ומה בדיוק אני אעשה לו. לפעמים אני שמה לו רגל על הכתף ודוחפת את הראש שלו בין הרגליים שלי. לפעמים אני חולצת את הנעל ומשחקת עם הכף רגל שלי בביצים ובזין שלו. מלטפת. מועכת. מזיזה. לפעמים אני דוחפת לו את הראש עם הרגל עד לרצפה, אחר כך, גם עם הרגל, מרימה לו את התחת גבוה ודוחפת לו דילדו. מזיינת אותו עד שהוא צרוד מרוב גניחות. לפעמים אני סתם יושבת לידו ושמה עליו רגליים. ובכל הדמיונות האלה הוא כל כך מטפטף עד שנוצרת שלולית קטנה מתחת לזין המתוח והחמוד שלו. 

עכשיו, עם זה אני עוד יכולה להתמודד.

אבל החרמנות הבלתי פוסקת? מה יהיה איתה?!

בפרק הקודם :)

מה עשיתי אתמול אתן שואלות? אתמול קיימתי פגישות הורים משעה 14:00 עד השעה 22:00 ברצף (כמעט). זה היה כמובן אחרי שהסתיים יום הלימודים. ותוך כדי, כשההורים הגיעו אלי זוגות זוגות, לא יכלתי שלא לשים לב לאבות. אוחחחח.. אבות יקרים… 

אז,

הכלוב היקר שלום,

אם כמעט כל אבא שמגיע אלי לפגישת הורים, אני מדמיינת איך אני נעמדת מולו, שמה לו יד על הראש ולוחצת עליו בעדינות אבל באסרטיביות עד שהוא יורד על הברכיים, ואז אני פותחת את הג׳ינס, מורידה אותו עד לקרסוליים, מתיישבת על הכיסא של התלמידים מולו, מרימה את הרגליים, משחילה את הראש שלו ביניהן, מניחה אותן על הכתפיים שלו, דוחפת את הפנים שלו בכוח לתוך הכוס שלי עם הכפות רגליים ואומרת לו בשקט, תלקק חרמן סוטה קטן, ראיתי שבהיית לי בציצי, והוא מתחיל לללקק בכזה מרץ כאילו החיים שלו תלויים בזה ואני גומרת לו על הפרצוף בקול גניחה אדיר, עושה אותי סוטה? או סתם מורה שמשקיעה גם במשפחות?

אני מתעסקת עם הבנות שלי, ארוחת ערב, מקלחות. מספרת לו כמה אני חרמנית. הוא שולח לי תמונות נעלמות של הזין והתחת שלו כדי שאגמור עליו אחר-כך. 6 תמונות ו4 סרטונים.  אני מזהה את הזין שלו גם כשהוא מטושטש. אני משתמשת בכל יכולות האיפוק שלי לא לפתוח אותן כי אני יודעת שיש לי רק פעם אחת לראות לפני שהן לא יהיו.

המחשבה על 6 תמונות ו4 סרטונים לא נותנת לי מנוח.

אני מרגישה איך הכוס שלי מתמלא נוזלים, איך הפטמות שלי נשארות זקורות כל כך שהן כואבות לי בחזייה. בראש שלי התמונות זין ותחת המטושטשות והפנים שלו כשהוא גומר מהשיחה האחרונה. 

אני עושה הכל מהר מהר, מרדימה אותן, מסדרת את הבית, טסה להתקלח, נכנסת למיטה.  

מתחילה לגעת בעצמי. לאט לכל האורך. דוחפת אצבע קצת פנימה, משפשפת קצת יותר בדגדגן ופותחת תמונה ראשונה. 

אצבע אחת בפנים. שניה מצטרפת. מזיינת את עצמי. בהתחלה לאט ואז יותר מהר.  תמונה שניה. 

אצבעות עולות לדגדגן. סיבובים איטיים, עדינים, מרפרפים, נוגעים לא נוגעים.  תמונה שלישית. 

האצבעות נלחצות קצת יותר על הדגדגן, הסיבובים כבר קצת יותר מהירים, אני מרגישה איך הוא מתקשה מתחת לאצבעות שלי. תמונה רביעית. 

יורדת למטה, שתי אצבעות נכנסות ויוצאות מהר, איך אני אוהבת את הרעש של הרטיבות כשאני מזיינת את עצמי במהירות, אצבע שלישית מצטרפת, צמרמורת. תמונה חמישית. 

עולה לדגדגן, שיפשופים למעלה ולמטה, כבר לא עדינים, אסרטיביים, דורשים, במהירות, במקצב קבוע. תמונה שישית. 

מפעילה לחץ ומרגישה את הדגדגן שלי בוער, כמהה, משפשפת בחוזק לצדדים, מרגישה אותו גדל עוד, קופץ מצד לצד כשהאצבעות שלי עוברות. סרטון ראשון. 

אני מתחילה להאנח, הגוף שלי מתחיל לעקצץ בקצוות הרגליים, היד בשלה. סרטון שני. 

הפתח קורא לי, דורש כניסה עמוקה, חזקה, חצופה, דוחפת. מוציאה את הויברטור מהמגירה, מפעילה ודוחפת בתנועה אחת חזקה פנימה. הוא מחליק על הרטיבות האדירה שיש שם. אני גונחת אנחה עמוקה. סרטון שלישי. 

מניחה את הטלפון בצד בצורה כזו שאני יכולה להסתכל. יד אחת מזיינת אותי עם הויברטור, יש שניה משפשפת חזק את הדגדגן, אני כבר רועדת כולי, מעקצצת בקצוות הגוף, גונחת בקול. סרטון רביעי. 

אני מתפוצצת עליו. עלי. סחרחורת קלה. חיוך גדול. רעד קטן בכל תא בגוף, פעם בכמה שניות. 

תודה. 

יש לי חצי שעה. 

מתלבטת אם לאכול גלידה או לגמור פעמיים. 

אעדכן. 

מעדכנת כמובטח:

הספקתי גם וגם 💪🏼💪🏼

או בעצם 🫠🫠

מתי אני אפסיק להיות מאוכזבת כל בוקר כשאני פוקחת עיניים שאין לי ראש בין הרגליים? או זין נעוץ עמוק בתוכי?

בחיי, תחושת ההפתעה והפליאה שזה לא קרה חוזרת על עצמה כל יום. אולי כדאי שאעשה משהו בעניין. 

יכלתי לכתוב על האווירה המדהימה. או על התפאורה המושקעת. או על האנשים המעניינים. או על הסשנים המרתקים. או על החיוכים הכל כך רבים. 

אבל אכתוב על הילדון החמוד, שניגש בחשש לדבר איתי. הציע ללקק לי את הרגליים. ליקק בהתמסרות כל כך שובת לב כל פיסה של הרגל שלי. נלקח לחדר. נדחף בין הרגליים שלי. ליקק אותי בכזו הנאה והשקעה, היה קשוב כל כך. ליקק לכל האורך. ליקק במעגלים את הדגדגן. מצץ אותו במרץ.  דחף את הלשון עמוק עמוק בחור. לא זז מילימטר כשזיינתי לו בכוח את כל הפנים. את האף, המצח, הסנטר, השפתיים, הלשון. לא עצר אותי אפילו בשביל לנשום. ובסוף כשהעלתי אותו לנקודה הזו שגורמת לכל הגוף שלי לרעוד, הוא פשוט ליקק במרץ, לא הפסיק, לא נח ולדעתי גם לא נשם, עד שגנחתי לו חזק מעל הראש ורעדתי לו בתוך הפה בגמירה כיפית כל כך. 

כי הכי כיף לכתוב על כמה רטובה אני נעשית כשעושים מה שאני אומרת.