במבי חושבת בקול רם.

נגיד, 

זה בוקר מושלם להתעורר לסיטואציה שיש מישהו שמלקק אותך בעדינות בין הרגליים, חופר עם הראש רק כדי להיצמד יותר ויותר לכוס שלך, שולח את הלשון החקרנית ככוח חלוץ לקצה הדגדגן שלך ומלקק ומוצץ עד שאת גומרת. 

ואז את מלטפת לו את הראש עד שאת מסדירה נשימה, כשהוא נח עם הלחי על הירך שלך. וכשהנשימות שלך חוזרות להיות בקצב איטי יותר, את מצמידה לו את הראש חזק לתוך הכוס שלך ומשפשפת אותו על הדגדגן שלך ואומרת לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים

שוב. 

זה מן בוקר כזה.