במבי חושבת בקול רם.

אני רוצה שתגשים עלי את כל הפנטזיות שלך. כולן. בלי יוצאת מן הכלל. שהגוף שלי יהיה אדמה פורייה לניסויים שתערוך. 

אני רוצה לעצום עיניים ולשים בכפות ידיך את הנפש והאמון שלי. שתקלף מעליי, ברגישות והעדינות שאתה כל כך מיומן בהן, את כל השכבות שעוד נותרו,  את כל הזפת שתקוע כבר שנים על הלב ובתודעה.

תסחט ותעיף אותם ממני בכאב, בחוסר אונים, בלחישות לאוזן, במבט נוקב, ביד חשופה, בעור אדום אדום, בחנק מבחוץ, חנק מבפנים, בנשיכות, בליטופים, בנשיקות קטנות, במציצות אגרסיביות, בסימנים מובהקים של חפצים על העור. אני אהיה נייחת, בובה, חומר ביד היוצר.

תסלק ממני בכוח אדיר את הכל ותשאיר אותי נקייה.  

אחרי הכל, אני אניח את הידיים שלי על הזין שלך ואשפשף עד שתגנח חזק, כשכפות הרגליים שלי מונחות עם הפנים שלך. ושנינו ננוח וננשום.