שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 3 שנים. יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 6:50

אני יכולה שעות להסתכל עליו מתפשט. 

כבר סיגלנו לעצמנו מן מנהג כזה, נכנסים לחדר, נועלים, הוא מיד מתפשט ואני מסתכלת. 

(שמת לב לזה..? ;)

ואז, כשזה קורה, אנחנו בדרך כלל מדברים על כל מיני דברים אבל אני, אני בוהה בו. מסתכלת על הגוף היפיפה  שלו, החתיך בלי להתאמץ, עם הריבועים, הכתפיים הרחבות, הקו שיער המחרמן הזה מהפופיק לזין. 

הוא ממשיך לדבר ולהתפשט ומוריד מכנסיים ותחתונים ואני רק מסתכלת על הזין היפה הזה שלו, שעוד ממש מעט אגיד לו שלום יפה יפה מקרוב, אחזיק ביד, אמולל, אנשק, אמחץ. ועל הביצים שעכשיו פשוט תלויות שם אבל ממש עוד רגע הן יתמלאו ויתנפחו להן ויהיו צמודות לבסיס של הזין ואפילו יזוזו להן לבד, כשאלטף סביבן. 

בסוף הוא יסיים להתפשט, ישכב לידי וימשיך לדבר על מה שלא דיברנו קודם, אני אקשיב בחצי אוזן ורק אדמיין איך הידיים הנפלאות האלה, שמחוברות לגוף המהמם הזה, נדחפות לי בין הרגליים וגורמות לי לרטוט בכל הגוף הגדול הזה שלי. 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י