הוא חזר אלי אתמול ל24 שעות.
לרגעים ארוכים יכלתי לשכוח שיש מלחמה בחוץ, שהמדינה שלי מדממת, שהלב נמחץ ולא שלם והכל היה כל כך נורמלי שוב.
הזדיינו מחובקים חזק חזק ואחרי הפעם השניה ברצף, נרדמנו מחובקים, כשהוא שוכב עלי, עדיין בתוכי והיה לי שקט. הייתה לי שלווה בגוף ובראש ולא הייתי צריכה יותר כלום.
לפני שהוא יצא הבוקר, הזדיינו שוב והוא קבר את הראש שלו בשקע הצוואר שלי ונשם אותי. ואני ליטפתי לו את הגב ואת השיער והרחתי את הצוואר שלו בהרחות עמוקות כאלה. ממש מילאתי את הריאות שלי בו ובריח שלו. הטענתי את עצמי ואת הגוף שלי בו כי אני באמת לא יודעת מתי נתראה שוב.
אמרתי לו ששוב יש ריח של שפיך נודף ממני והוא אמר שככה צריך להיות. הוא נישק אותי המון והלך.
הפרחים שהביא לי אתמול כבר החלו להיפתח ואני רק מתפללת לאוויר העולם שהוא יחזור אלי שוב, עם חדשים, לפני שאלו ינבלו ועוד מזכרת ממנו תעלם לי.