זוכרות את זה?
אז בגלל שביטלתי קבענו להיום. כל השבוע הוא היה סבבה אבל מאוד לא פלרטטני… בצורה מאוד לא אופיינית. לא חשדתי. מידי. אתמול כותבת לו
מחר 😍
עונה לי
כןןןןןןןןן
קובעים שיברר מתי יש רכבת לשעה שקבענו ושנדבר.
כותב לי היום בבוקר
היי, סליחה, אני לא אגיע היום.
הכל בסדר?
כן, הכל טוב
אז מה קרה?
פגשתי מישהי וזה מרגיש לי לא בנוח. סליחה שזה לא הסתדר.
פה חשדתי.
מה? מה? מה? מה? מה? מה? לא ידעת את זה אתמול? זה סוג של נקמה מעוותת? או סתם חוסר התחשבות? או פשוט התנהגות חרא?
עניתי לו שאני מאוד שמחה בשבילו ואני מקווה שיהיה לו כיף. כי אני לא asshole. ותכלס, באמת מאחלת לו כל טוב. רחוק ממני.
אז עכשיו אני מבואסת, מתוסכלת, עצבנית ומגה חרמנית. העיקר בפילאטיס בבוקר, כל תרגיל שהיה לשכב על הגב ולפתוח את הרגליים דמיינתי איך רק עוד שעתיים אני אשכב ככה במיטה שלי ויהיה ראש מלא שיער שילקק אותי. שעות. שעתיים וחצי ליתר דיוק. שאני אדחוף אלי ואזיין את הפנים שלו ואשפשף לו את הזין מלא מלא מלא ואדחוף לו לפה את הרגליים שלי ואשרוט ואנשך ואחנוק ואנשק ואלקק ואמצוץ לו את הזין. כל כך הרבה תכניות היו.
קבינימט.
עכשיו אני רק יותר חרמנית. לא האמנתי שזה אפשרי בכלל. בלאט.