בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 5 חודשים. 12 באפריל 2024 בשעה 18:54

הורדתי את התחתונים כבר בארבע, כשאוננתי עם הסטיספייר אהובי כשנכנסתי שעה לנוח. מאז אני בבית בלי תחתונים, ארוחת ערב, השכבות של ילדות. 

אני שוכבת על המיטה, מחכה שיהיו מים חמים,  בוהה באינסטגרם ומחככת את התחת שלי, דרך השמלה, במזרון. אני מרגישה איך הרטיבות מתחילה להיות יותר ויותר מורגשת בין הרגליים שלי ואני ממש ממש מתאפקת לא לשלוח יד. 

רגע, עוד מעט, מקלחת, צחצוח שיניים, קרמים ואז תאונני כמו שצריך, עם ליטופים בכל הגוף ותנועות סיבוביות איטיות על הדגדגן. רגע, ממש עוד מעט תוכלי להרגיש אותו מתנפח עם כל תנועה שלך למעלה ולמטה עליו. שניה, תתאפקי עוד קצת ותוכלי לזיין את עצמך עם שתיים, אולי שלוש, אצבעות בקצב הולך ומתגבר עד שלא תוכלי יותר ותחזרי לדגדגן ותשפשפי אותו ממש חזק בכל הכיוונים, במהירות הולכת וגוברת עד שתרגישי את העיקצוצים שמתחילים מהכוס ושולחים גלים לכל הגוף, עד קצות האצבעות, והעיקצוצים יהפכו לעונג שפשוט גועש ונשפך ממך דרך גניחה חזקה עד שלא יהיה לך אוויר מרוב שגנחת חזק. 

רגע, עוד מעט. 

והמחשבה היחידה שכל הזמן צפה לי בראש היא שלגמור זה ממש נחמד אבל לגמור עם היד שלך על הצוואר של מישהו, לוחצת שם עד שאת מתפוצצת, זה הרבה יותר נחמד. 

 

יאללה, הלכתי להתקלח. 

שרף אורנים​(אחר) - אני אוהב את האיפוק שלך
לפני 5 חודשים
Shela​(נשלט) - איזה תיאור נפלא!
מעגל קסמים בין איפוק לייצריות...
לפני 5 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י