סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם לאמא מותר ליהנות

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 7 חודשים. 14 באפריל 2024 בשעה 19:19

 

אני מדמיין אותי קודם כל מלקק אותך. אותך שוכבת על המיטה ואני עם הפנים בין הירכיים שלך. מלקק. לאט. אין ציפיה להמשך, אין לזה סוף. 

ללקק אותך כמצב קיום. 

ללקק כדי ללמוד את התגובות שלך. תנועות איטיות עם הלשון. קודם מסביב. להרגיש את ההתעוררות. את הרוך של הירך הפנימי. סביב השפתיים. להקפיד על לשון רכה וסבלנית. 

לאט לאט פנימה. תנועות חוזרות. רכות. בכל נקודה. תנועות קצרות. תנועות ארוכות מלמטה למעלה. להרגיש את הפתח נפתח עבור הלשון שלי. להרגיש את הטעם שלך משתנה עם ההתעוררות שלך. ללמוד מה טוב לפי הנשימות שלך. לפי הטעם שלך שמשתנה. 

אני תוהה איך את גומרת. איך את רועדת. אם את רוצה לנוח קצת ולהמשיך. או להמשיך ישר אחרי. 

גמירה שלך כהתחלה נוספת. 

וכשיגיע הרגע. את תגידי לי לשכב על הגב. לפתוח את האולר ולהעמיד את הזין. 

את תתיישבי באיטיות על הזין שלי. 

המיצים שלך יזרמו עליי. 

"זו אני שמזיינת אותך. משתמשת ברגשות שלך כדי לגמור." 

"כן ———" 

"אני אוהבת אותך בתול. אל תגמור."

 

 

 

 

 

 

הוא יודע שהוא בחיים לא יזיין אותי. 

כשנהיה מאוחר - כל כך מעוררת
לפני 7 חודשים
fatiefairy - הפעם זה לא טקסט שלי :)
לפני 7 חודשים
כשנהיה מאוחר - המוזה לא פחות חשובה מהכותב :)
לפני 7 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י