במבי חושבת בקול רם.

למה אחרי כל פעם שאני מזדיינת איתו, נתפס שלי השריר של הזרוע האחורית?

ובלי קשר, או אולי עם, חברה טובה הזמינה אותי לדבר עם החברים שלה על בדסמ. לעשות מן ערב כזה שהם שואלים שאלות ואני עונה. בלי טאבו.  בלי צנזורה. סוג של סליחה על השאלה קינקי/בדסמי.

זה לא רק מגניב לי את הצורה, זה גם מדליק ומחרמן אותי ברמות שלא האמנתי שארגיש. 

אז אנחנו מתכננות זמן למפגש (עוד שבועיים כזה), כמות אנשים (כמה שבא להם), רק נשים או גם גברים (ברור שגם גברים, מה היא גנובה?!) וכל הזמן הזה אני תוהה לעצמי אם יהיה שם איזה אמיץ אחד לעמוד מולי, לרדת על הברכיים, להצמיד את הראש שלו לכפות הרגליים ולמצוץ אותן לעיניי כולם. 

מענין מה יהיה. 

אעדכן.