זה מבלבל. אני יודעת. גם אותי זה מבלבל.
מצד אחד, דומיננטית מובהקת. אוהבת את השליטה, משגשגת בה, היא מטעינה אותי ונותנת לי אוויר. מתענגת מהעונג והכאב של אלו שמתחתיי, מתחרמנת מהמחשבה על זה, על המבט מלמטה, על שטפי הדם הקטנים שנשארים לו על הטוסיק כשאני מסיימת איתו, על לחנוק אותו עם הכוס, היד, הלשון שלי, על הזין שלי חודר בעוצמה לחור קפוץ שלאט לאט משתחרר ומונע על ידי גניחות שלו וגם שלי, על המתח הזה שיש בחדר, מתח עוצמתי כל כך וכולו בשליטתי. רק מלכתוב את זה, נוצרת תחתיי שלולית קטנה.
ומצד שני, כשאני מזדיינת, אני צריכה את זה (בדרך כלל ובודאי עם אלו שאני לא בזוגיות איתם) חזק. ממש חזק. חזק כזה שכואבת הבטן התחתונה ימים אחר כך. עם תפיסות של הגוף שלי כל כך חסרות שליטה שמשאירות עיגולים סגולים אדומים בצדדים של הגוף, בציצי, בתחת. עם יד בוטחת לוחצת לי על הצוואר, מתהדקת עם כל דחיפה של זין לתוכי. ובעיקר, נהימות וגניחות חסרות שליטה, כאלה שחוצות זמן ומקום וטבע ופשוט מהדהדות תשוקה חסרת מעצורים.
אבל לא מסוגלת שישלטו עלי. לא עושה לי את זה.
זה מבלבל, אני יודעת. גם אותי.