כבר יומיים שלא עשינו סקס. משום סוג. וכנראה שזה לא יקרה גם היום.
הייתה לנו שיחה על זה שהצורך המיני שלי משמעותית גבוה משלו, שמבחינתי לעשות סקס, מכל סוג, פעם ביום זה סוג של בייס ליין, על גבול החובה, צורך קיומי ממש והוא אומר שלו מספיק פעם בשלושה ארבעה ימים.
הוא אמר שבגלל זה הוא אמנם מאוד נהנה מהסקס איתי אבל אין תשוקה חייתי כמו שהייתי רוצה שתהיה. שאני יוזמת תמיד וכל הזמן כי אני כל כך צריכה את זה ולא משאירה לו מקום ליזום בעצמו. בעיקר כי הוא לא מגיע למצב הרעב הכל כך תמידי שיש בי.
לעמות זאת, הוא מאונן גם כשיש לו אותי ממש זמינה. אמר שזה צורך בלי קשר אלי. וכל כך הופתע לשמוע שאני מאוננת, גם כשהוא אצלי הרבה. לכי תסבירי לו שמבחינתך, אתם מזדיינים, מוצצים, מצליפים ומענים שלוש פעמים ביום? שגמירה אחת לא מספיקה לך ורק גורמת לך לכמיהה לעוד? שהכוס שלך נוטף תמידית, תמידית!! ברמה כזו שזה זלג לירכיים ונהייתה לך שפשפת!! (סיפור אמיתי מלפני יומיים..).
אולי אני מפספסת משהו, אולי אני לא מבינה, אולי אני סתומה אבל בחיי, לא מצליחה לתפוס את הדבר הזה.
הפנטזיות שלו הרבה יותר קיצוניות משלי אבל הצורך שלי במין, מכל הסוגים עולה על שלו פי מיליון. אני מרגישה איך מצד אחד זה גורם לי להתרחק ממנו במקום הזה ומצד שני לבנות חרמנות כזו שתתפוצץ במאתיים קמ״ש על הבא שיבוא.
אולי זה דווקא דבר טוב, שיהיה מרחק גם מזה, יקל על הפרידה הסופית. אבל מצד שני, סקס מושלם, כמו שלא חוויתי מימיי, לא מצאתי עם אף אחד חוץ ממנו.
