שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני שנתיים. יום שני, 21 באוקטובר 2024 בשעה 9:44

אנחנו מדברים בוידיאו והוא מחזיק את הטלפון למטה ככה שאני רואה את החזה שלו, הצוואר ותחתית הסנטר. 

והוא מדבר ואני לא ממש מצליחה להתרכז במה שהוא אומר כי כל מה שאני חושבת עליו זה איך אני דוחפת את הפנים שלי לשקע הזה של הצוואר שאני כל כך מכורה אליו, מסתבר שעדיין, ומסניפה אותו. 

ואז איך הוא מכניס אותי לאיזה תא שירותים גדול, מכופף אותי על הכיור ומזיין אותי בעמידה מאחורה. ואני כבר מפליגה בדמיונות על איך הוא משתמש בציצי שלי כנקודות אחיזה כדי שלא יפול ואיך בטח מרגישה הקרמיקה הקרה על הבטן שלי ואז פתאום

מה? קנית כרטיס חזרה לארץ?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י