בוא.
אל תגיד מילה. אל תרים אלי את המבט אפילו. תיכנס לחדר ותנעל את הדלת. תחלוץ נעליים, תוריד גרביים ותניח אותם ליד הדלת. תתפשט לאט ותקפל את הבגדים ותניח אותם בערמה מסודרת על השידה.
רד.
תתמקם במקום שלך על הרצפה. עם ברכיים קצת פתוחות וידיים מאחורי הגב וראש למטה. אל תיתן לזיקפה האדירה שלך לבלבל אותך. היא כל כך לא רלוונטית כרגע. הביצים הכבדות שלך הן בסך הכל משקולת לכף הרגל שלי שמשחקת בהן ומעיפה אותן מצד לצד ולמעלה למטה. הן מרגישות נפלא במיוחד מחוצות מתחתיה.
תגנח.
גם מעונג אבל בעיקר מכאב. גם מכאב פיזי אבל בעיקר מהכאב שבהמתנה. שבחוסר המושגות. אני אעביר את כף הרגל שלי על הזין המתוח שלך ואתה תכאב ותגנח. ותרעד.
תתחנן.
שאתן לך להתקרב אלי, לגעת בי, לטעום אותי. אני אעמוד 20 ס״מ מהפנים שלך ואתה תריח כמה אני רטובה אבל לא תיגע. אתה תנסה למתוח את הצוואר למקסימום כדי להתקרב ורק הסטירה המצלצלת שתקבל תחזיר אותך אחורה. אתה תמלמל בבקשה, בבקשה גבירתי, בבקשה. ואני אשתוק. ואתן לך להתחנן אלי במשך דקות ארוכות שידמו כמו נצח לפני שאגיד לא.
תסתכל.
על הכוס שלי, לא על הפנים שלי, על הכתם ההולך וגדל בתחתונים. תסתכל לשם, בגובה הזה, כשאני משפשפת את הרגל שלי על הזין שלך, נועלת אותו בינה לבין הרצפה. אתה תתנשם ותזיע ותתאמץ בכל הכוח לא לגמור. זה לא יצליח לך.
תגמור.
על הרצפה, מושפל ומתרגש מהחיכוך בין הרגל לרצפה ולאחר מכן, תלקק היטב את כל הבלאגן שעשית.
דע את מקומך.