אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני 11 חודשים. יום שני, 21 באפריל 2025 בשעה 15:01

כן. זה יכאב. מאוד אפילו. זה יתחיל נעים. שיפשוף עדין של הזין עם רוק שנשאר מהפה שלי. אתה תתענג, למרות שאתה קשור בכל הגפיים. אתה תזרוק את הראש אחורה, תעצום עיניים ותתרכז בתנועות של היד שלי עולות ויורדות וסוחטות. לפעמים בסיבוב, לפעמים רק את הקצה. אתה תתענג כל כך שתשכח איפה אתה נמצא. מדי פעם תרגיש את החום והרטיבות של הפה שלי וגניחה קטנה תצא ממך. השיפשוף יעשה קצת יותר מהיר והגוף שלך כבר יתחיל קצת לרעוד. אתה תרגיש איך אתה מתקרב לקצה ותשאל אותי בקול חלש

אפשר בבקשה לגמור?

אתה תופתע מהמהירות שבה אענה שכן ואתה תתענג על הזרם החם הלבנבן שיצא ממך. אתה תפקח עיניים ותסתכל עלי מופתע כשתבין שאין לי שום כוונה להפסיק. בהתחלה זה עדיין נעים. קצת. אחר כך זה ישרוף. קצת. ואז זה ישרוף יותר ויותר ובסוף זה יכאב ממש. את גניחות העונג יחליפו זעקות של כאב ולא תוכל להגיד כלום. את המילים יחליף המבט המתחנן שיהיה לך על הפרצוף, מתחנן שאפסיק. לא אפסיק. כל הגוף שלך ירעד ויתעוות על המיטה ותוך כדי שיפשוף אשחרר לך יד אחת. את תשמח אבל רק לשבריר שניה כי היד הזו תיכנס הישר לתוך הכוס הנוזל שלי ואתה תראה שככל שאתה צועק חזק יותר, אני נעשית רטובה יותר. המבט המופתע שלך מהעונג האדיר שלי, יהיה הדבר האחרון שאראה לפני שאגמור לך על האצבעות בעוד אני משפשפת את הזין שכבר מזמן מנסה להתחבא ממני, ללא הצלחה. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י