שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

במבי חושבת בקול רם.

הרהורי חיפוש במרחב המטורף והממכר.
סיפורים אמיתיים מנקודת מבט סובייקטיבית.
כותבת פה בשבילי כדי לזכור את המסע המשוגע הזה.
לפני שנה. יום רביעי, 2 ביולי 2025 בשעה 14:09

התעוררתי הבוקר עם שפתיים נפוחות וכוס כואב. קצת אחר כך הגיעו השרירים התפוסים בתחת ובירכיים. זה מחיר ממש זעום לשלם עבור שעתיים וחצי בלתי פוסקות של עונג. אני לא חושבת שיש איבר בגוף שלו שהוא לא השתמש בו בשביל להסב לי עונג. 

את אוהבת לראות אותי סובל ומתפתל ומתחנן, אה?

מאוד. 

ובאמת, לראות אותו כמעט בוכה ומיילל כשהוא מנסה בכל כוחו לזיין אותי כשהוא עדיין לבוש בתחתונים, מתחנן שאתן לו להיכנס רק קצת, רק להרגיש את הרטוב על הזין שלו, הרטיב אותי ברמות אחרות. 

בסןף בסוף, אחרי שהגמיר אותי בפעם השלישית, הוא הוציא את האצבעות מהכוס הנוזל שלי ומצץ אותן. הסתובבתי אליו וליטפתי את השיער הרטוב מזיעה ומאמץ ונישקתי אותו בפעם המיליון באותו הערב, נשיקה ארוכה. 

תודה שגמרת לי על הפנים. 

בבקשה. 

 

****

לפעמים מרחק משנה את הדברים ולפעמים קירבה. חברה אמרה לי היום שאני מתקדמת, נפתחת ומתפתחת. אני בעיקר מרגישה איך אני נפרדת מאחד לאט לאט, גמירה אחרי גמירה. 

 

****

היה לי יום קשה היום. הגדולה בתחילת גיל התבגרות הארד קור וחווה דרמות שרק הגיל הזה יודע להביא איתו ועמדתי מולה חסרת אונים. זו לא רק עייפות של הלילה הקודם, זה כאב עמוק של הזדהות וחרדה ענקית לבאות. 

 

****

בטיול עם כלב, ראיתי ביער לידנו צבאים. שמעתי מוזיקה מעולה והייתה בריזה נעימה. הסתכלתי על הצבאים האלה, נשמתי את האוויר ואמרתי לעצמי שאולי בכל זאת יהיה בסדר. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י