|
|
|
בימים שהיא רוצה לעצבן אותי או שאני חודר יותר מדי, היא זורקת לעברי "שנינו נשלטים של הזין שלך". אמנם אני מעריך את השנינות ואת ההתרסה, אבל אני גם חכם ומבין עניין - לעתים צריך לתת לה את מה שמפחיד אותה.
אז במשך כל היום אני הולך אחריה ומאונן.
ולשנוא אנשים אחרים.
אחד הדברים המייחדים אישה חזקה - דעות מוצקות ועמידה עליהן. כשאתם מתווכחים למשל, ראוי שתטיחי בו שאין צורך שיחנך אותך, כי יש לך אבא ואמא שעשו זאת נפלא.
---
חצי שעה לאחר מכן, כשאת נחנקת על זין ומבקשת מאבא לגמור, את לומדת על בשרך שמעבר לדעות מוצקות - קיימות עובדות.
מאז שהייתי ילד, רציתי שיגיע יום ואעשה דברים של גדולים. רצון כרצונם של כל הילדים אני משער, אולי התוכן שונה, איני יודע בוודאות: לשישי בערב יש נגיעה מיוחדת, אתה והעולם רגועים - הספקת כל שרצית, עשית, טחנת, נשברת, קמת, קנית, למדת, הרסת, בנית ואתה כמעט שלם. אתה מכבה הכל סביבך ומדליק אותו: אין שום דבר אחר יותר חשוב כרגע מהרדיו, הוא לא על הדרך או בזמן נסיעה, הוא המקור ואתה פשוט ישוב על כורסה נוחה ומתמקד, ללא פיתויים, ללא הסחות-דעת ושולה פנינים וקולות רחוקים - דברים של גדולים, דברים שאיבדתי בזמן.
התשובה אינה נמצאת בחבלים, בריסונים כאלו ואחרים, בתיאטרליות ובפומפוזיות אמנותית: הדרך היחידה לקבע ולהזכיר דקויות נשכחות מערבת רגל וראש - תזוזי, אלחץ. תנשמי, אלחץ. תבכי, אלחץ.
ותחת תמיד למעלה, גם כשאני לוחץ אני דורש שעשוע.
החיים קורים בין השיטין - רגעים מתווספים לשעות ולאחר מכן לימים - פסקאות זמן או פסקאות בזמן; אלו ימים החייבים לקרות שוב, אתה פוגש בעצמך: שרוע ערום על הרצפה הקרה, אתה מנסה להשיל מעצמך את אותו הצורך במוזה ולעתים, אף מצליח. אתה לומד ליצור אחת, לברוא את הזמן והמקום: לארגן, לתכנן ולמרק ולתת לפרצים הללו להסתדר מעצמם, בפרוגרמה נאצלת שאין בלתה, אל מול ארעיות רנדומלית, נטולת קווי מתאר.
יש משהו נפלא בכאוס: קיימת נקודת כניסה ונקודת יציאה ולעתים, אתה יוצר מערבולות ומתבונן כיצד הן מתפתלות ומכלות את כל העומד בדרכן ולעתים, אתה היעד או הנמצא במרכזן, אין חסינות, פרט לרגע בו אתה הופך להיות המערבולת: הבערה הפנימית קורמת חיות לאיטה, כשאתה בר-מזל - קור הרצפה אינו פריפריאלי והוא מגיע ישירות לגולגולת.
אתה רואה שורות על קיר חלק ואותיות מוטלות ללא דורש - "קח, הרכב". בקול קמאי עמום ונוסך ביטחון. מלודיות צורמות מתחוללות בראשך, אתה מאפשר ומכוון - מלחין מחשבות הנושפות בעורפך: "חיה". אתה לבדך עם הנברשת: חדר ריק כמרחיב תודעה והנסיון הנואל להבין, האם הנברשת מסתובבת סביב העולם או שמא העולם מסתובב סביב הנברשת המקובעת, אתה יכול לחוש את העולם בוכה סביבך - דמעות הגאות והשפל: שום דבר אינו טובע, שום דבר אינו צף - הכל מתקזז.
"יודגש, שמכיוון שחוזה יכול להתקיים גם בהתנהגות, סביר שבבואו לפרש את החוזה בית הדין יעניק חשיבות משמעותית להתנהגות הצדדים בפועל בעת כריתת החוזה - במקרה של סתירה בין הפה לכוס, הכוס גובר".
הכינה אמבטיה עבורי, נרות ואווירה מעומעמת רוויית תשוקה שלא נאמר סגידה:
ישבה והשקתה אותי יין אדום בעודי מתרווח. האכילה בענבים סגולים - שטופים במשך שעות, כמו שאני אוהב. פלטת גבינות אקלקטית אשר חתכה במסירות ועדינות אין-קץ. סיבנה, קרצפה, טיפול פנים עדין לשימור הברק הטבעי או אנא-עארף איך קוראים לזה, אני בכלל אוהב מט.
הוסיפה מים חמים כשהמים התקררו ושאלה ללא הרף כמה טוב לי ואם אני נהנה ורוצה עוד משהו בנוסף, עיסוי עדין בכל חלק עור חשוף שחלילה לא אתאמץ לגעת בעצמי. ארוחת ערב, אני בשכיבה והיא מאכילה אותי: ביס אחר ביס, מדוד שלא ינזל מהצדדים.
לקינוח: שעות ליטופים ומילות אהבה.
נגעתי לה באצבעות הרגליים והסכמתי לה לראות סדרה - תמיד היא מקבלת יותר.
כשהייתי ילד ולמרות שזה נשמע מופרך, גם אני הייתי פעם ילד. רצה הגורל, כי בטח אלוהים צחק ואמר בואו נזרום, נראה מה יקרה כשהוריי נפגשו ואיכשהו מיסדו את הקשר - אין שונים מהם, בלשון המעטה.
לצד אחד מהוריי, הצד של הנשיקות החמות היו דודות, הרבה דודות ומה לעשות, באותה תקופה הייתה פחות מודעות לאיך קוראים לזה, כן, שיניים.
מה שנראה ברור לרובנו, לעתים לא ברור לילד שפתאום מוצא עצמו עם לחי נשאבת מלאת רוק - חוסר בשיניים, שווה ואקום יותר הרמטי. אכן, הנשיקות הללו צילקו לי את הנפש ואת הלחיים, מגיל 15 אני עם זקן, כזה של מחנה פליטים.
מה שעוד זה לימד אותי, הנחת היסוד התאורטית שחוסר בשיניים, שווה ואקום יותר הרמטי - איך להמצץ. מאז, לימדתי את משנתי בסבלנות רבה ואפילו הבאתי את דודות שלי להיות כח עזר לימודי.
מה שלא טוב בהכרח ללחי, מעולה לזין.
הבטתי ארוכות בעלי-שלכת חולפים בעד הגן הקמל ואחזה בי ידיעה - בעליו חלף גם הוא.
