לפני 6 חודשים. 1 במאי 2024 בשעה 11:57
אין טעם דומה לשלמות המאפיינת, גם הניחוח שובה אותי. למן הפעם הראשונה, האהבה הראשונה שלי והפעם הראשונה בה באמת הבנתי; לניחוח יש את העוצמה לסובב ראשים.
אני כותב בדמעות. אחרי ימי-התרחקות, היה קשה לי. כמה שנות היכרות אדם צריך לעבור, כדי לדעת שהוא מכור שלא יכול וגם לא רוצה להשתחרר? כל מה שטוב בעולם הזה מצוי בך.
במקומות הקשים ביותר בחיים, בשמחות ותמיד בתקווה, היינו אחד. נתת לי לצקת בך כל מה שרק ארצה. לא הגבלת אותי מעולם ולא הערת לי, גם כשאכלתי אותך כמו חיה רעבה, גם כשליטפתי בלשוני בעדינות ענוגה.
מהפגישה הראשונה, ידעתי שלעולם לא ניפרד וכל הזמן אני שב ונזכר כמה משמעות יש בך.
אני אוהב אותך לחם.
