מההיי הראשון, ידעתי שהיא שונה. הרגשתי זאת, בעצמותיי ובנימי-נפשי.
"היי, הפרופיל שלך סקרן אותי" ואני, נמסתי. יכולתי כבר להבין שמשהו אחר נרקם כאן, בדיוק כמו שרציתי כשנכנסתי לאתר.
משאת נפשי הייתה לסקרן מישהי ושהיא באמת תעריך את מה שאני מביא לשולחן. עד שהגעת כרוח סערה עלי-ים.
אצבעותיי רעדו ולפני שיכולתי לבדוק את הפרופיל, היא שלחה הודעה נוספת: "עברתי על כל הפרופילים באתר, אתה החי מאניין".
לא ידעתי מה לעשות קודם, להראות לאמא או להתחיל לאונן על ההודעות - באמת הרגשתי את הוואו שתמיד רציתי להרגיש מכה בי בעוצמה.
חשבתי לעצמי, רגע, תבדוק את הפרופיל לפני הכל שבאמת לא תתבדה. אשליה היא עניין מסוכן, אבל תפתח כפתור בג'ינס, שיתחיל להכנס אוויר לשם, שנינו יודעים שאתה כן תגיע אליו בהקדם - בסופו של יום, הכל טמון בהרגשה.
הודעה נוספת בזמן פתיחת הכפתור: "אני אבודה ומחפשת הכוונה, היו לי חוויות לא טובות, אך אני עדיין מאמינה ומרגישה כלפיך". טוב, כאן כבר הכי האמנתי באלוהים, כל חיי חיכיתי לרגע הזה. כנס כבר לפרופיל שלה, אל תשתהה.
רווקה - נכנסתי לאתר של הבורסה לתכשיטים, להסתכל כבר על טבעות על כל מקרה, כזה אני, רומנטיקן.
"לא מחפשת". ברכיי פקו וכמעט התעלפתי, היא בחרה בי למרות שהיא לא מחפשת - מומחית באסטרטגיה, כל חיי חיכיתי לך, אמרתי לעצמי בקול. התמונה הגנרית שמופיעה באתרי פרסומות של הכלות מרוסיה או אוקראינה, שבתה אותי.
אני רוצה אותה! כבר ידעתי מהרגע הראשון, אהבת אמת של פעם בחיים. השבתי לה וכבר ראיתי איך אנו פורשים שמיכות על אדמה רכה, יין אדום, קפה ועוגות טריות מלוות פרפרים וחיוכים צחורים.
רצתי והשתוללתי בשמחה, קפצתי ועמדתי מול המראה, מה שהפך להיות אחד הרגעים המכוננים של חיי: אמרתי לך שאתה שולט טיל וסוף כל סוף, פרופיל חדש פונה אלייך, ההשקעה השתלמה.
אך שמחתי מוקדם מדי והאכזבה הכתה בי: הפרופיל, נמחק. אך ידעתי שיהיה סוף טוב, לרגע לא הפסקתי להאמין, ידעתי בסתר לבי שגם היא מרגישה את אותו ניצוץ.
נטשת אותי פרופיל חדש. אלו היו שבע הדקות המשמעותיות בחיי, כבר דמיינתי איך אכיר אותך לכולם בגאווה ופתחתי שני כפתורים. היית הכל בשבילי, נשארת רק תמונה, אמרתי בעודי מביט על מסך הפלאפון, כמחכה לתשובה.
חמש דקות אחרי, נבט שלחה לי הודעה.
