רבבות שואלות אותי בהודעות ארוכות ומנומקות לעילא ולעילא: איך ממתק כמוך מונוגמי? לא חבל על הגנים המשובחים והיכולות הוירטואוזיות? מדוע אתה מסתפק באישה אחת כשישנן עוד עשרות הממתינות לרגעים קסומים בחברתך?
הן אף מוסיפות: חוצפה שאתה שומר את מפלי החכמה, השנינה וחריפות המחשבה קרוב וחולק את כל הטוב הזה רק עם אישה אחת, זה גובל בחוסר הוגנות כלפיי שאר בנות-ישראל התמימות והחסודות.
כשאני כותב רבבות, אני מתכוון למאות, או לשתיים שבטעות שלחו הודעה, נודה על האמת. כשאני מתכוון להודעות ארוכות ומנומקות, זה בדרך-כלל פאנוי? או מה מכפש כאן?
ישנן מספר סיבות בגינן אני מקדש גבר אחד, אישה אחת ומכות:
מאז שלימדתי את נבט להשתמש בסכין, בכל פעם שאני אומר לה שאני עתיד להפתיעה עם אישה נוספת, היא מביטה בעיניים משוגעות אל-עבר מצבור הסכינים.
הסיבה השנייה נעוצה בעובדה שהשקט חייב להשמר, פעם שמעתי שלנשים יש נטייה לדבר הרבה, אני לא סגור על זה עדיין. אולי אלו רק החרדות שלה שמעירות אותי בלילה ושואלות אותי, ''מי לדעתך יבוא ללוויה ואני ממש יכולה לדמיין את זה וזה גורם לי לבכות". ואז אני לא יודע אם גם אני חולם עליה מדברת שטויות או שאני ער והיא מדברת שטויות, אם חשבתם לרגע שאישה יכולה להכיל דיבורי-מתים באמצע הלילה, אתם רחוקים מהאמת.
הסיבה החשובה באמת - אני יכול להכיל אישה אחת.
נ.ב - האחרונה שניסתה להסתלבט עליי, הבינה כעבור שבוע שגם זרע מהרצפה, ניתן לליקוק, כאפריטיף.
