וולגריות משובחת קשה מאוד למצוא, מתפרצת מבפנים, כנה ואמיתית הזועקת הנני ומאיימת בנוכחותה - היא נמצאת לפרקים, שופעת כנות ואותנטיות כשהיא אינה מעושה: לדחוף את הזין ולהשתין בפה, להרגיש את הגרגור ואת הלוע נסגר ומוחץ. להיות מרוח קיא ולהכיל בכובד-יד את הראש הנדחף כדי לגמוע ולפלוט עד עת רגיעה. לרדת וללקק את דמעות החנק הענוגות, בחטף, בתאווה - לגרור בטירוף תוך תלישת שיער ולא לחדול, לא לחדול.
אך ברמיזה כהלכה, המצויה בצדו השני של המנעד; נדחסים חיים שלמים לכדי רגע אחד מכונן: במשפט אחד ניתן לגלות עומקו של אדם, מפסקה אחת אפשרי לדלות מידע-רב הנוגע לאיכות החבויה בכתובים - דרך שסע אחד, ניתן לדמיין מה שוכן תחת הבגדים - תחת העור, בנשמה, ממבט אחד בעיניים:
הזיק הזה שלא ניתן לכנותו בשם אחר - ההמתנה על הברכיים לצד האסלה וההתבוננות השקטה והאיטית בזרם ההולך ודועך; זרזיפים שוככים לאיטם ושתי טיפות נותרות פוגשות בלשון ועיניים מלוות ליטוף גבות וראש בעדינות, כאומר היית טובה עד בלי-די.
---
אור דמדומים אחרון הלעיט רצפת החדר - מרצפה בכסות שנייה בדמות רשתות החלון. רוח שרק בחרכים ומתוכך מתפרצת הבנה: בסופו של יום, במה דברים אמורים הרהרת בדקדוק רב - צרבת, שרפת, חיללת, צילקת, קעקעת, הכאבת, שברת, ביזית ושני דברים נותרים כקיצונים המדגישים אהבה סוערת ומהותם של דברים: הדרך בה אתם מדברים בעיניים והדרך בה אתם מתנשקים, זו התורה.
