אני אוהבת ומוכרחה מנטאלי היא פסקה בנחרצות.
צבע או מוזיקה עניתי? היא חשבה שאני צוחק איתה ונחרה בחוזקה - כך אני אוהב את הנשים שלי: בהמות.
הבנתי שהיא שונה, הייתי מוכרח לגרום לה לסגוד לי ולהיות עבורה כל מה שהיא צריכה - מנטאלי.
לא היה לה הרבה שכל וזה עזר לי, זה עזר לי רבות. דרכה למדתי את יסודות השליטה המרכזיים, היא הייתה יפה וענוגה וקראתי לה בשם החיבה ביבופ - היא תמיד הזכירה לי אותו, היא גם גידלה צבים אז זה היה מושלם למנטאליסט שכמוני.
בפעם הראשונה שנפגשנו, הגשתי לה ידיים קטנות שהורדתי מבובה.
היא שאלה בקול מאנפף: "ושבילמהזהטובזה?"
זה ינכיח את פערי הגודל בין הזין שלי לידיים שלך בוודאי. "אתה גאון" אמרה כששאריות בורקס תרד בולטות משיניה - אהבה בורקסים ביבופ.
הסכמתי לה לאונן עם דילדו של 6 ס"מ, כדי שתעריך את צינור הכיבוי שלי. היא אהבה לעשות ציפורניים עם שופין כשהייתי בועל אותה, היה לה ריח ייחודי של המסגריות של פעם והיא תמיד חבשה כובע של בחירות.
הפערים לא הסתכמו רק במנטאלי והם גלשו לפרמטרים נוספים שהשפיטו אותה לאט: היא שקלה 140 בבוקר, אני שקלתי 70 וזה נתן לי יתרון עצום: כשהיא הייתה רוצה להרביץ לי נניח, הייתי מנטאליסט בליסטי והייתי רץ בטיל. היא הייתה מתעייפת והייתי יכול לעלות עליה בזמן שהיא מחרחרת ולדחוף לה דילדו קטן.
פעם אחת היא תפסה אותי לא מנטאלי: טעיתי בחור ובטעות חדרתי לטבור, זה הרגיש כל-כך נכון ועד שהיא שמה לב כבר גמרתי. אהבתי את שטפי הדם לאחר שהיא הייתה משתפשפת עליי ויום אחד נקעתי בגללה קרסול, זה היה שווה את זה - אהבתי בבהמה שלי הכל.
עד אותו יום ארור שאחר לקח אותה ממני: באמת שהיה בו הכל ולא הייתי אפילו תחרות, הוא באמת היה ההגדרה של מנטאלי: הוא תמיד היה מחופש לזורו, כולל המסכה והכובע. הייתה לו כרס וצמיחת שיער עבה בפנים - כמו אלה שמתגלחים גם מתחת לעיניים ובמצח והוא היה מעשן סיגריות נלסון.
שניהם ברחו לי על טוסטוס פדלים שהיה על שמו ברשיון - אמנם הם נסעו לאט כי הצמיג השתפשף בגלל המשקל, אבל מנטאליסט אמיתי, לא רודף אחרי איש. עברתי היום ליד חנות דגים ומוסך ונזכרתי בך אלילה שלי, מקווה שמישהו אחר נהנה מהנחירות שלך וקורא לך ביבופ.
קצת מוזיקה מנטאלית לנשמה, כמו מה שאת היית עבורי:
