שצריכה חיבוק חם ועוטף
מרגישה ריקה מבפנים
שצריכה חיבוק חם ועוטף
מרגישה ריקה מבפנים
אז אתמול מר בחור הביא לי מוצץ למבוגרים.
ובשביל רוב הא.נשים, מוצץ כזה משמש למשחק גילאי.
בשבילי הוא קצת אחר.
קצת ארוך אבל שווה קריאה.
אני מאובחנת עם הפרעה שנקראת did.
ובמילים פשוטות ופחות מקצועיות?
כולנו נולדים שברים רגשיים שנועדו כל אחד לענות על צורך מסויים. כשהכול בסדר והנפש מתעצבת כמו שהיא אמורה, החלקים האלה מתאחים לאישיות אחת שיודעת לענות על כל הצרכים שלנו. אצל א.נשים עם דיד, בעקבות טראומה חמורה בגילאים שבהם האישיות מתעצבת (איזור 0-9 בדכ), החלקים הללו בונים ביניהם חומות אמנזיה (שכחה), וכל אחד מהם מתפתח לאישיות בפני עצמה, עם הזכרונות והחוויות רק של החלק הספציפי שהיא מבוססת עליו. כלומר, יש אישיויות שנועדו להגן מדברים מסויימים (למשל אצלי יסמין ופרוזן מחזיקים חרדה, או אוליביה מגנה על שאר המערכת מפני סיטואציות מיניות ו/או בדסמיות כי האחרים לא מסוגלים להכיל את הדברים הללו), יש אישיויות שנועדו להחזיק רגשות או תחושות מסויימים.ות (למשל טום מחזיק דכאון ולילי מחזיקה חרדת נטישה), יש אישיויות שנועדו להחזיק את הזכרונות המפורטים של הטראומה (למשל לילי אצלי מחזיקה את רוב הטראומה מהילדות) וכן הלאה.
בין היתר, יש לי (ולרוב מי שסובל.ת מההפרעה) זהויות בגילאים שונים. הקטן ביותר אצלי במערכת הוא קאי (בן 3), אחכ איבי (בת 5), ליילה (בת 8), לילי (בת 12), וכן הלאה. הליטלים האלה הם לא ליטל ספייס שאתם מכירים בבדסמ. בבדסמ ליטל הוא בנאדם בוגר עם תודעה של בוגר שבוחר להתנהג כמו ילד קטן, בדכ כדי לקבל תחושת בטחון והענקה של יחס אוהב והורי. הליטלים שלי יותר מזכירים ריגרסיה גילאית קיצונית. הם מחזיקים תודעה והבנה של העולם כמו ילדים קטנים (למשל איבי עד לא מזמן חשבה שהיא פשוט מניחה את הטלפון על המכשיר ומקבלת מתנה מה שהיא רוצה, ולא הבינה את המשמעות של כסף והתרגום שלו לעבודה קשה). הם לא יכולים לתת הסכמה למין ו/או בדסמ. חלקם אוהבים מוזיקה אחרת מהבוגרים (לאיבי יש ממש פלייליסט משלה), אוכל אחר, תחומי עיסוק ותחביבים אחרים (למשל קאי ממש נהנה להיות "בראט" ולהיענש בעונשים לא מיניים כמו נשיכות או שריטות, בזמן שאני, אוליביה, ילדה טובה וצייתנית יחסית). הם ממש ילדים.
זו גם הסיבה שאני לא לוקחת חלק במשחק גילאי - כשמתייחסים אלי כמו לילדה הליטלים יוצאים לפרונט והסיטואציה כבר לא יכולה להיות באמת בדסמית ו/או מינית. האמת היא שהפחד הכי גדול של איבי הוא שיחשבו שהיא אני ויסשנו אותה, לכן עבדנו מאוד גם על לזהות ולתקשר מי בפרונט, למרות שכל פרטנר.ית שלא הי(ת)ה פגיעה מינית זיהה את הילדים.ות ושמשהו לא בסדר ועצר/לא התחיל את הסיטואציה.
אז כמובן שכל פרטנר.ית שלי מודע.ת להפרעה ואנחנו מדברים עליה לעומק ומתקשרים אותה. ומר בחור, שידע על ההפרעה, החליט להביא לנו מוצץ שיתאים לפה שלנו, כדי שיהיה לליטלים.ות שלנו. איבי כלכך התרגשה שהיא כמעט התחילה לבכות. והמוצץ יפהפה. עבודת יד של אישה כשרונית, יצירתית, אמנותית, ומבריקה.
אז תודה ליצרנית של המוצץ, ותודה למר בחור. זה לא מובן מאליו שרואים אותנו ככה, ובאמת מנסים לעזור, לכבד, להבין, ואפילו לטפל ולדאוג באיזשהו מקום.
תודה על הכול ❤
1. סשן מעולה
2. יום העבודה שנגמר
3. שינה טובה
4. מפגש ונילי כיף ונעים עם זוג שולטים פוטנציאלי
5. קיבלתי מוצץ למבוגרים בשביל הליטלים במערכת שלי ואיבי נורא התרגשה
6. חיבוק שמר בחור נתן לאיבי (אחת הליטליות שלי)
7. יום עמוס במעגל חיצוני
8. ההזדמנות להיות שם בשביל חבר במצוקה
9. שיעור שבו כל מה שהייתי צריכה לעשות הוא לשים סרטונים במחשב
10. הרגישות של מר בחור אלי ולצרכים שלי והכבוד שלו אלי
פחדים:
קצת חוששת שאני מגזימה עם המפגשים הבדסמיים, רוצה לקחת יום יומיים הפסקה
טינות:
השכנה ששוב צרחה עלי כי דיברתי עם חברה בווליום נמוך, הפעם שהיא תשרוף לי את הפנים
אז מר בחור יוצק את הנרות שלו בעצמו, בטמפרטורות נמוכות יותר משמוכרים בשוק, והיה לי איתו סשן שעווה.
אני מאוד אוהבת שעווה. כאומנות וכאמצעי כאב. אבל מאוד קשה לי עם חום בעקבות הטראומה שלי. והנרות שלו פשוט מושלמים ומדוייקים לי!
כאב לי בדיוק במידה הנכונה, בדיוק בצורה המדוייקת. ומוזמנים לשאול אותו כמה גנחתי שם מכאב ועונג ששזורים זה בזה.
תודה על סשן מדהים ❤
זה מצחיק, לפני כמה חודשים הייתי עמוק בהתמכרות שלי למין. ואז, כל מה שחוויתי היה סבל. הלכתי עם אנשים שאני לא רוצה להיות איתם, סבלתי מכל רגע, הרגשתי בושה ואשמה קיצוניות אחכ וחוויתי פלאשבקים בדיעבד.
והיום, היום אני חוזרת למיניות בצורה אחרת, והחוויה שלי כלכך אחרת. אני נמצאת עם אנשים שאני רוצה להיות איתם, והאקטים אמנם דומים אבל החוויה שלי אחרת לגמרי, והסבל הזה פשוט לא נמצא שם.
החלמה זה מדהים 😍
אז זה מה שיוצא 😂
להיות זונה של זונה.
להיות זונה של זונה זה להיות בתחתית של התחתית, ויש בזה משהו ממש מרגש.
לדעת שהשולטת שלך היא זונה של מישהו בעצמה נותן לי תחושת בטחון. אני יודע שהיא יודעת מה זה להיות זונה ושהיא תדאג לי כמו שהיא היתה רוצה שהשולט שלה ידאג לה. שהיא תתן לי כמו שהיא צריכה שיתנו לה. שהיא תראה אותי כמו שהיא רוצה שיראו אותה.
להיות זונה של זונה זה אפילו יותר משפיל מלהיות סתם זונה מטונפת של מישהי. לדעת שהיא עושה דברים כלכך נוראיים ושאני מתחתיה, שם אותי קטנה ומושפלת אפילו יותר. אני יושבת במבט רעב ומתחנן מתחת לכל דבר מלוכלך ומטונף שהיא עושה בשביל האדון שלה, וכל דבר שאני עושה נמצא נמוך יותר ומושפל יותר מכל דבר שהיא עושה. וכשהיא עושה דברים נמוכים ומשפילים, אני שם מתחתיה. אני עדיין מתחתיה כשהיא חוטפת מכות, או משמשת כמשתנה. אני אפילו לא צריכה לעשות את הדברים הללו בעצמי כדי להיות זונה מטונפת, אני מתחתיה בשרשרת המזון, והיא עושה את זה, אז אני אוטומטית מטונפת יותר. אני נמצאת שם מתחתיה כשהיא מצייתת בעיוורון, וכשהיא מושפלת וקטנה אני יותר מושפלת ויותר קטנה.
להיות זונה של זונה זה מרגש. זה לדעת שאת במקום הכי נמוך שאפשר להיות בו, ולהרגיש מועצמת במקום הזה. זו זכות להכיר את שני הצדדים בה, את מיס ואת הזונה, לראות אותה כלכך גדולה לעומתי וכלכך קטנה לעומתו. זו זכות להחזיק את הדיסוננס הזה, את שני קצוות החבל. להיות זונה של זונה זו זכות.
אני גאה להיות בתחתית של התחתית, ובכנות, זה גם עושה אותי ממש ממש רטובה.
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=15489&postid=1542863
זה הולך להיות הדבר הכי כואב שעברתי כבר שנים אם לא אי פעם, ואני לבד בזה, כמו בכל דבר שאי פעם עברתי
ואני לא יכןלה לבקש עזרה מאף אחד
נשמע כמו החיים שלי