צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני כותבת

המסע שלי, החיים שלי, הדרך שאני עוברת
לפני שנה. 6 בדצמבר 2022 בשעה 17:13

"איך הציצים שלה?" הוא שואל.

"עוד לא ראיתי" היא עונה, "אולי עוד מעט היא תראה לי".

אני מחייכת במבוכה ומשפילה את הראש.

"את מתביישת?" היא שואלת.

"לא" אני משיבה טיפה במבוכה.

אני פותחת את הכפתורים של החולצה שלי, חושפת את השדיים שלי יותר ויותר.

"הם יפים בייב, אפשר לעבוד איתם" היא אומרת, ואני מחייכת בגאווה ומבוכה. היא מעבירה עליהם יד, מרגישה אותם, ואני מרגישה את החוטיני שלי נרטב. 

 

"את רוצה להיות צעצוע טוב?" הוא שואל, ואני נרטבת אפילו יותר. היא מעבירה יד בין הרגליים שלי, מנחה אותי לפתוח אותן. היא סוטרת מאוננת לי קצת מעל לבגדים ואני גונחת.

"חזק יותר!" היא סוטרת בעדינות לציץ שלי וחוזרת לאונן לי, ואני מגבירה את עצמת הגניחות.

"תדחפי יד למכנסיים" הוא אומר, ואני מצייתת, יושבת שם ומאוננת, שניהם יושבים וצופים בי, היא משחקת לי קצת בחזה בזמן שאני מאוננת. הוא מוציא את הזין ומתחיל לאונן גם.

"תצעקי, אני רוצה לשמוע אותך!" היא אומרת, ואני גונחת בעצמה.

כל הגוף שלי מתחיל לרעוד כשאני מתקרבת לאורגזמה.

"תגידי כשאת גומרת, אני רוצה לשמוע" היא אומרת, ואני גונחת.

"אני גומרת!" אני גונחת.

"חזק יותר, תצעקי!" היא דורשת, ואני מצייתת.

"אני גומרת!" אני צועקת, נשטפת בעונג "אני גומרת!".


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י