אז יצא לי לאחרונה לחשוב על קשרי שליטה, ויותר למה הם לא קורים לי. למצוא פליי פרטנריות זה עוד אפשרי, למרות שבד"כ גם הקשרים הללו לא מחזיקים לטווח ארוך, אבל מעולם לא התקרבתי לקשר שליטה של ממש למרות שאני מאוד רוצה.
***לא מחפשת גברים, אין לכם טעם לפנות אלי.
ככל שאני חושבת על זה יותר אני מבין כמה פגיעות קשר כזה דורש וכמה אני בעצם פוחדת פחד מוות מהרעיון של קשר כזה. לסמוך על מישהי באמת במאה אחוז, להרשות לעצמי באמת להרפות לידה, להאמין שהיא יודעת מה נכון עבורי גם כשאני לא בטוחה, כל אלו דורשים פגיעות מאוד גבוהה מהצד שלי, ועם כמה שאני נראית פתוחה ומדברת על הכול, הפתיחות והקלילות שלי רק מסוות את החומות שבניתי סביבי על-מנת להגן על עצמי, והאמת היא שרק לעתים נדירות מאוד אני מרשה לעצמי להיות פגיעה ליד א.נשים אחריםות.
וככל שאני חושבת על זה יותר, אני מבינה שאני רוצה ללמוד להיות פגיעה. אני רוצה להרשות לחברות שלי לחבק אותי גם כשאני בהתקף חרדה. אני רוצה להרשות לא.נשים שאוהביםות אותי לראות אותי כמו שאני באמת, גם את הצדדים הכאובים והפגיעים, אפילו אם אני יודעת שזה נותן להםן את הכוח לפגוע בי. ואני רוצה להרשות לעצמי למצוא שולטת שהקשר איתה יהיה באמת עמוק, ולהרגיש באמת בטוחה ושייכת בחיבוק שלה. אחת שאני אדע שדואגת לי ושמה את הצרכים שלי על השולחן בכל החלטה שהיא לוקחת. שאוכל לסמוך עליה בעיניים עצומות, לרוקן את הראש באמת ופשוט לציית, מתוך אמונה שלמה שההחלטות שהיא לוקחת הן הנכונות ביותר עבורי. אני רוצה להתמודד עם אתגרים שלא חשבתי שאוכל לעמוד בהם, אני רוצה לגלות חלקים שאני לא יודעת שקיימים בי. אני רוצה לפרק את החומות לאט אבל בטוח, ולהתחיל להרשות למישהי להכנס, לחקור יחד איתי את המקומות הקשים באמת. אני רוצה ללמוד. אני רוצה להגשים את עצמי.
אז אם מישהי מעוניינת לפרק את החומות הללו איתי ולגלות את הבחורה הרגישה והמפוחדת שמתחבאת מאחוריהן, הדיאם שלי תמיד פתוח 💞