אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אני וזה​(נשלטת)חשבון מאומת

אני כותבת

המסע שלי, החיים שלי, הדרך שאני עוברת
לפני 8 חודשים. יום רביעי, 25 ביוני 2025 בשעה 12:00

ראיתי ביום ראשון בחורה, שכשהיינו ילדות, התעללה בי מינית.

אני לא זכרתי שהיא היתה קיימת בכלל (למרות שהיא היתה איתי בכיתה, אני ההדחקה עד כדי כך עמוקה של כל העניין) וצפו לי בעקבות זה הרבה זכרונות שלא הייתי מוכנה להתמודד איתם והיו צריכים להשאר כרגע מודחקים.

כל-כך קשה להתמודד עם זה.

וזו לא אשמתה. כמו שאמרתי למטפלת שלי, יש סיבה שיש גיל הפללה, היא באמת לא הבינה את ההשלכות של המעשים שלה.

אבל היו להם השלכות, ואני חיה את ההשלכות הללו היום.

כואב לי.

זה כאילו שכל הגוף שלי הוא פצע שותת אחד ענק, ואני אפילו לא יכולה לחבוש אותו.

אני עייפה.

אני לא מצליחה לישון.

אני רוצה לישון.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י