אני כותבת

אני בפלאשבק כבר שעתיים בערך

והכוס שלי מתחיל להרטיב

ואם יש משהו מגעיל זה להירטב מפאקינג פלאשבק

אני חושבת על וחיה מחדש את אחת החוויות הכי מגעילות וכאובות שהיו לי בחיים, והכוס שלי מרטיב

זה לא שהאונס מחרמן אותי, ממש לא

זה שככה הגוף שלי מגיב

אומרים שזה דבר שקורה, שיש נשים שנרטבות מאונס כי מבחינת הגוף זה סוג של מין באופן מעוות כלשהו והוא מייצר חומר סיכה טבעי

ועדיין, זה מגעיל אותי ככה

אני נגעלת מעצמי

באלי לבכות

אנחנו כאילו בסוג של דייט. אני לבושה יפה ומאופרת וחפפתי לכבודה. אנחנו יושבות במקום ציבורי, ונילי. נראות כמו חברות טובות, אולי זוג בדייט. אף אחד לא ישים לב למבט המושפל שלי, כשהיא מבקשת ממני להודות בקול שאני זונה מטונפת, ממש שם, ואני ממלמלת את זה בשקט. אף אחד לא ישים לב למבט החודר שבו היא מביטה בי. אולי מישהו ישים לב ללחיי הסמוקות כשהיא תשאל אותי "ומה עושים עם זונות מטונפות?" ואני אשיב "מזיינים ומטנפים אותן".

אנחנו משלמות וקמות ללכת. היא מובילה אותי, ואני שמה לב שאנחנו לא הולכות בכיוון הנכון. מהר מאוד אנחנו נכנסות לשירותי גברים ציבוריים. אני מבינה לאן זה הולך ואני מבועתת, ובכנות, גם ככ רטובה.

היא מושיבה אותי על הרצפה ואוזקת אותי למעקה בשירותי הנכים. השירותים הציבוריים מסריחים ובכנות אני חושבת שיש מצב שאני יושבת על שתן. היא לא סוגרת את הדלת. אני לא מפסיקה להביט החוצה, מבועתת ואולי גם מתרגשת מהרעיון שמישהו יראה אותי. היא מוציאה מספריים וגוזרת לי את השמלה באמצע החלק הקדמי, כל שהיא נפתחת וחושפת את החזה שלי ואת הכוס שלי. התחתון שלי כבר ממזמן בתיק שלה. הדלת עדיין פתוחה, כל רגע מישהו עשוי להכנס. אני מתה מפחד, בשלב הזה, זה כבר לא מצחיק.

היא דוחפת את הראש שלי לאסלה ומשתינה עליו. השיער שלי נרטב, השתן שלה זולג על פניי. אני ככ מושפלת, ככ קטנה. "ככה את רוצה שיטנפו אותך, זונה?" היא שואלת, מושכת אותי מהשיער למעלה, החוצה מהאסלה. אני מטפטפת שתן על עצמי, מרגישה אותו זולג מהפנים והשיער שלי על החזה שלי ומטה. אני מבחינה שכבר יש לנו צופה אחד. הוא עוד עם המכנסיים למעלה, אבל דפנטלי משחק בזין שלו ממעל למכנסיים. אני מסמיקה, וגל של רטיבות עובר בין רגליי, מה שגורם לי להסמיק עוד יותר. מעגל אכזרי שכזה.

"תפתחי את הפה יפה, תספקי הופעה טובה" היא אומרת, ואני פותחת את הפה ורוצה לקבור את עצמי איפשהו. היא דוחפת את הזין שלה לפה שלי. יש לו עדיין קצת טעם של שתן ואיכשהו בסיטואציה הדוחה הזו זה רק מחרמן ומשפיל עוד יותר. אני מוצצת לה ומהר מאוד היא תופסת את השיער הרטוב שלי ומזיינת לי את הפה. אני נחנקת ומשתנקת. מדי פעם היא נותנת לי ללקק לה את הביצים כהפסקת נשימה, ואז דוחפת את הזין שוב לפה שלי. אני דומעת מהמציצה והמסקרה היפה שמרחתי לפני כן נמרחת על כל הפרצוף שלי. היא צוחקת. "זונה מטונפת, זה מה שרצית, לא?" היא אומרת. "כן" אני משיבה בשקט. "אני לא שומעת" היא אומרת. "כן, זה מה שרציתי", אני משיבה בטון חזק יותר, ומסמיקה לחלוטין. היא מחייכת, מרוצה ממראה פני הסמוקות.

"אתה יכול לאונן אם באלך, היא אוהבת שמאוננים עליה" היא אומרת לבחור שצופה ואני רוצה להיעלם. זה מצחיק, כי זה נכון, ועדיין זה ככ משפיל לשמוע את זה נאמר בקול לגבר זר. היא חוזרת לזיין לי את הפה אחרי שמוודאת שאני רואה איך הוא שולף את הזין שלו החוצה, ומתחיל לאונן.

"את רוצה זין בתחת?" היא שואלת בהתגרות. אני מהנהנת. "תבקשי יפה" היא מורה לי. אני מביטה בבחור שצופה בנו, ושמה לב שהצטרפו אליו עוד שניים. "את יכולה בבקשה לזיין אותי בתחת?" אני מבקשת. "כן מתוקה, בטח שאני יכולה לזיין אותך בתחת" היא משיבה. היא מסובבת אותי כך שאני עומדת ונאחזת במעקה, מוציאה את הפלאג שהיא הורתה לי להכניס עוד לפני הפגישה, וחודרת, מהר וחזק. אני גונחת בכאב ובעונג כשהיא נכנסת. היא מתחילה לזיין אותי באגרסיביות, ואני גונחת כמו הזונת רחוב שהיא הפכה אותי אליה. אני מביטה לכיוון הגברים, בוחנת את הזין של כל אחד מהם. "אני הולכת לגמור" אני אומרת, ובתנועה חדה ומהירה היא יוצאת מהתחת שלי, משאירה אותי ריקה ומתחננת לעוד במבטי. 

"את רוצה עוד?" היא שואלת, ואני מהנהנת ממש. "תבקשי מהם, אולי מישהו מהם יסכים לעזור לך" היא מכוונת לשלושת הצופים במבטה. אני מביטה בה במבט המום, וקולטת שהיא לא הולכת לוותר לי. "מישהו יכול לזיין אותי בתחת, בבקשה?" אני שואלת, הזונה המושפלת והנואשת שבי משתלטת עלי.

אחד הגברים ניגש, מקבל ממנה קונדום, וחודר לתוכי. אני מתמלאת בזין שלו וגונחת את חיי. "מה אומרים?" היא שואלת אותי. "תודה" אני גונחת, "תודה תודה תודה". 

"מישהו רוצה לגמור לה על הפנים? מישהו קרוב?" היא שואלת את השניים האחרים. אחד מהם נענה ומתקרב אלי. בחור אחד טוחן לי את התחת, אני גונחת ממש, גומרת שוב ושוב ללא שליטה, בזמן שהשני מאונן וסוטר לפניי עם הזין שלו. מהר מאוד הנוזל הלבן והסמיך שלו ממלא לי את הפנים. הבחור שבתחת יוצא, גומר גם הוא על הפנים שלו. הבחור השלישי אוזר אומץ ושואל "אפשר גם בפה?" ואת משיבה בחיוב. הוא מתחיל לזיין לי את הפה וכשמסיים שולף את הזין שלו וגומר, הפעם על החזה שלי. 

אני נוטפת זרע, מסריחה משתן, על רצפת השירותים הקרה. את מסיימת את העבודה וגומרת לי על הפנים גם את, מורחת את כל הזרע על הפנים והצוואר והחזה שלי. את משחררת אותי, מוציאה שמלה אחרת מהתיק שלך ומלבישה אותי. אני בובה לשימושך בשלב הזה.

אנחנו יוצאות החוצה מהשירותים המגעילים והולכות אלייך הביתה. אני מסריחה משתן ומזרע ואני בטוחה שכל הרחוב מריח אותי ונועץ בי מבטים, שכולם יודעים מה עברתי עכשיו. אבל האמת היא, שרק שתינו יודעות ממה השיער שלי רטוב, ומה מרוח והתייבש כבר על פניי.

אנחנו מגיעות אלייך ואת מקלחת אותי במים חמים, מחבקת אותי, עוטפת אותי. וזה, זה השלב שבו הדמעות יוצאות. את מחבקת אותי ומאפשרת לי לבכות ולשחרר את זה.

"תודה" אני אומרת, וזה כל מה ששתינו צריכות.

והיא ממש ממש הארדקור שימוש פומבי וסרסור ואני מתלבטת אם לפרסם אותה או שיש דברים שצריכים להישאר ביני לבין עצמי 🫣🙊

נשבעת שאני צריכה שולטת ללימודים

שפשוט תכריח אותי לשבת וללמוד ותתן לי פרסים ועונשים בהתאם 😂

כל השאר בונוס תמיד אבל די אני לא מצליחה ללמוד לאחרונה זה נורא הצילו

אני מגוחכת 🤦

זה היה מאוד רך

זה מבלבל אותי

זה עדיין היה סוגשל סשן, היה שם כאב והכול, אבל המגע ברובו או לפחות בחלקו היה רך מאוד

וזה היה לי נעים? ממתי מגע רך נעים לי?

אני ככ מבולבלת כי הפעם האחרונה שמגיע רך היה לי נעים ככה הייתי במערכת יחסים זוגית

יכול להיות שאני מפתחת רגשות רומנטיים?

וטפ איך אני מתמודדת עם החרא הזה?

שנים שלא חוויתי את זה

ואני גם ככ רוצה לראות אותה שוב

בקטע מה זה מוגזם ומביך

אני מרגישה כמו ילדה בת 14 עם קראש ראשון

אני לא יודעת מה עושים עם קראשיםםם

אני רק רוצה שוב את הליטוף הזה 🥹

לפעמים אני מרגישה

שאתם, הקוראים האדוקים שלי

היחידים שמכירים אותי באמת

מתחת לכל המסיכות, מתחת לשם שנולדתי איתו

עם כל הכאב, עם כל הקושי, עם כל הפגיעות והתוקפנות, עם כל הפחד והכעס והרצון להיות טובה יותר

פה אני מאפשרת לעצמי להיחשף באמת, לטוב ולרי

ומצד שני, לפעמים מרגיש לי שאתם לא מכירים אותי בכלל

שאתם דואגים מדי, או חוששים לי שלא בצדק

שהפריקה שלי מפחידה אתכם, כמו את כולם

שמה שיש בתוכי הוא עול גדול מדי אפילו במרחב הזה, שבו אפשר לבחור לא לקרוא

שאני יותר מדי אפילו פה

אני בסדר ולא בסדר במקביל

אני הכי בסדר שאי פעם הייתי

ועדיין ככ לא בסדר

ואני לא יודעת איך להסביר את זה לאנשים

באלי לא להיות יותר מדי

באלי שמישהו לא ייבהל מהמשברים שלי for fuck's sake למה זה ככ הרבה לבקש

באלי שיסמכו עלי ועל האינטואיציה שלי לגבי הגבולות והדברים שעושים לי טוב

באלי שיחבקו אותי בשיא הסערה, שיאהבו אותי למרות זאת

באלי שלא יעזבו

ככה באלי שלא יעזבו

לקום ממנוחת צהריים עם דופק מואץ בהתקף חרדה זה אחד הדברים הגרועים בחיים האלה

אני מנסה לנוח מה עכשיו התקף חרדה

לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן לא לעשות עוד אינהלציה לפני הזמן

להמשיך לכתוב את זה לעצמי כאילו עד שתגיע השעה לעשות אינהלציה?

לא לנשום זה ככ קשה 😢

איך יכול להיות שאני שוב חולה

זה מגוחך בשלב הזה

בחיים שלי לא הייתי חולה ככ הרבה בטווח זמן ככ קצר, וליטרלי לא שיניתי כלום בחודשים הללו

אולי זה קשור ליציאה מקשר רעיל ולהחלטה לא להיות עם גברים?

בכל מקרה, אני מרוחה במיטה, ומשעמם לי אבל אני לא מרגישה טוב מספיק כדי לעשות כלום

וישלי מיליון דברים על הראש ומחוייבויות משנת תרפפו וזה נעשה מגוחך בשלב הזה