שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללמוד כל יום ולא לדעת דבר

אין סוף של ידע יש בעולם בדיוק כמו אהבה.
לפני חודשיים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 7:52

לאחר לילה מלא בתשוקה, דניאל התעורר מוקדם לריצת הבוקר שלו, בעוד שליטל עדיין ישנה במיטה הנעימה עם סדיני הסאטן הרכים ואהובים שלה. 

 

ליטל התעוררה לאט לאט, כשהשמש החמימה החלה לחדור דרך הווילונות ולהאיר את החדר. היא התמתחה בעדינות, מרגישה את הרכות של סדיני הסאטן על עורה. היא פקחה את עיניה באיטיות, נהנית מהשקט והשלווה של הבוקר.

 

היא שמעה את דניאל מתכונן לריצה, וחייכה לעצמה כשהוא חזר לנשק לה נשיקת בוקר טוב. לאחר שדניאל יצא, ליטל נשארה במיטה עוד כמה דקות, נהנית מהחום והנוחות.

 

לבסוף, היא קמה מהמיטה, לבשה חלוק נעים ויצאה למטבח. היא פתחה את החלון כדי להכניס את האוויר הצח והחלה בהכנות לקרואסון השקדים המיוחד שלה, כשהיא מרגישה מלאת אנרגיה ומוכנה ליום חדש.

דניאל התלבש בבגדי הספורט שלו, שתה כוס מים, שם אוזניות ויצא לריצה. לפני שיצא מהדלת, הוא שמע את ליטל מתעוררת, חזר במהירות, נשק לה נשיקת בוקר טוב ושאל, "מה את מכינה לנו היום?" 

 

ליטל חייכה ואמרה, "זו תהיה הפתעה." 

 

הבוקר היה מושלם, עם אוויר צח ונקי, השמש מבצבצת בין העננים ומזג האוויר היה אידיאלי לשהייה בגינה. ליטל קמה במרץ והחלה בהכנות לקרואסון השקדים המיוחד שלה. היא בדקה שכל המצרכים קיימים: קמח, חמאה, סוכר, ביצים, שקדים טחונים ותמצית וניל. היא התחילה בלישה של הבצק, נותנת לו את הזמן הדרוש לתפוח. במטבח הכפרי שלה, שמחלונו נשקף הים, קרן שמש ליטפה את הבצק כשהיא עבדה עליו. 

 

ליטל יצאה לגינה הירוקה שלה, שם הנדנדה האהובה עליה חיכתה לה. היא התיישבה בנוחות, מרגישה את הרוח הקלה מלטפת את פניה ואת קרני השמש החמימות מחממות את עורה. מול עיניה השתרע הים הכחול, גלים קטנים נשברים בעדינות על החוף, יוצרים מנגינה מרגיעה של טבע.

 

היא נשמה עמוקות, מרגישה את האוויר הצח ממלא את ריאותיה, והניחה לכוס הקפה החם לחמם את ידיה. השקט והשלווה של הבוקר, יחד עם הנוף המרהיב של הים, העניקו לה תחושת רוגע פנימית. היא התנדנדה בעדינות, נהנית מכל רגע של שקט ושלווה, מרגישה את החיבור העמוק לטבע ולבית האהוב שלה.

 

באותם רגעים, כל הדאגות והלחצים נעלמו, והיא הייתה מסוגלת להתמקד רק בהווה, בהנאה מהפשטות ומהיופי שסביבה. הנדנדה הפכה למקום המפלט שלה, מקום שבו היא יכולה להירגע, לחשוב ולהתמלא באנרגיה חדשה ליום שמחכה לה.

 

לאחר שהבצק תפח, היא רידדה אותו בעדינות וחתכה למשולשים. כל משולש נמרח במעט חמאה ונפזר עליו שקדים טחונים. היא גלגלה כל משולש לצורת קרואסון והניחה אותם על תבנית אפייה. הכניסה את הקרואסונים לתנור והמתינה בעודה שותה את הקפה על הנדנדה בגינה הירוקה. 

 

כשדניאל חזר, מזיע ומריח מזיעה, הוא נתן לליטל נשיקה קלה. הם נכנסו לבית, ודניאל הריח את הריח הנפלא של הקרואסון שהתפשט בכל הבית. הריח היה כל כך מפתה, שהוא עצר לרגע, עצם את עיניו ונשם עמוקות, נהנה מכל ניחוח. אחרי כמה ניסיונות לנחש, הוא הבין שזה קרואסון שקדים. לאחר שטעם את המאפה המיוחד, הוא שאל, "מה המתכון?" 

 

ליטל חייכה ואמרה, "הכנתי בדיוק לפי המתכון. בתוספת מרכיב סודי שיש רק לי - והוא הלב שלך." 

💓🫶🏽


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י