הדלת נפתחה אחרי הנקישה השנייה. היא עמדה שם בשמלה שחורה פשוטה, שיער כהה אסוף לאחור, עיניים ירוקות שהסתכלו עליי ישר. לא הורידה מבט.
"שלום," היא אמרה. הקול יציב.
"שלום, מיכל." נכנסתי פנימה. הדירה הייתה נקייה, מסודרת. ריח של נר וניל באוויר. "איך את מרגישה?"
"נרגשת." היא סגרה את הדלת. "קצת מפחדת."
"זה בסדר לפחד." ניגשתי אליה, עמדתי קרוב. לא נגעתי. "את יודעת שאת יכולה להגיד עצור בכל רגע."
"יודעת."
"תגידי לי."
"אני יכולה להגיד עצור בכל רגע." היא בלעה. "המילה היא אדום."
הנחתי יד על הלחי שלה. העור חם. "טוב. עכשיו תביאי לי כוס מים ותכרעי לידי."
הייתה שנייה של היסוס - ראיתי את זה בעיניים - ואז היא הלכה למטבח. חזרה עם כוס, התכופפה לברכיים לידי על הרצפה. הגוף רעד קצת. הושטתי יד, לקחתי את הכוס, שתיתי לאט.
"ככה אני אוהב אותך," אמרתי. "על הברכיים. מסתכלת למטה."
"כן, אדוני."
שמתי את הכוס בצד. "היום נלמד את הכללים. את תענה כן אדוני או לא אדוני. את לא מדברת בלי רשות. את לא נוגעת בעצמך. מובן?"
"כן, אדוני."
"תקומי." היא קמה. "תפשטי את השמלה."
הידיים עלו למשיכת הרוכסן מאחור. היא משכה אותו לאט, נשמה עמוק. השמלה נפלה לרצפה. מתחתיה הייתה לבושה בחזייה ותחתונים שחורים, תחרה. הגוף יפה - עור חלק, שדיים בינוניים, ירכיים מעוגלות.
"יפה," אמרתי. "עכשיו שאר הבגדים."
היא השמיטה את החזייה. הפטמות כבר קשות. התחתונים ירדו. עמדה עירומה, הידיים לצדי הגוף, מסתכלת למטה.
ניגשתי אליה, עמדתי מאחור. לא נגעתי, רק עמדתי קרוב עד שהיא הרגישה את החום שלי על העור. "איך את מרגישה עכשיו?"
"חשופה." הקול כמעט לחישה.
"זו הנקודה." שמתי יד על הכתף, החלקתי למטה לאורך השדרה. היא רעדה. "הגוף הזה שלי עכשיו. אני אגע איפה שאני רוצה, מתי שאני רוצה. מובן?"
"כן, אדוני."
"לחדר השינה." הובלתי אותה לשם. המיטה הייתה מוכנה - סדינים נקיים, כריות. "תשכבי על הגב."
היא שכבה. הגוף מתוח, נשימה מהירה. התיישבתי לידה על המיטה, התחלתי לגעת. לאט. כף יד על הבטן, עולה למעלה בין השדיים, יורדת. האגודל חלף על פטמה אחת, אחר כך השנייה. היא סגרה עיניים.
"תסתכלי עליי," פקדתי. העיניים נפתחו. ירוקות, רטובות כבר. "את לא סוגרת עיניים אלא אם אני אומר. אני רוצה לראות מה את מרגישה."
"כן, אדוני."
המשכתי לגעת. אחזתי בשד, לחצתי קצת. צבטתי פטמה. היא נאנחה. הידיים ירדו למטה, החלקתי על הבטן, על הירך הפנימית. הרגליים נפתחו קצת.
"את כבר רטובה?" שאלתי. האצבע הייתה קרובה לכוס, לא נגעה.
"כן, אדוני."
"כמה רטובה?"
"הרבה."
נגעתי. סתם אצבע אחת בין השפתיים. היא הייתה רטובה - ממש רטובה - חלקה. העברתי את האצבע למעלה למטה, לאט, לא נכנסתי פנימה. היא האנין, הירכיים זזו. "רוצה שאני אכנס?"
"כן." הנשימה כבדה. "כן, אדוני, בבקשה."
"עדיין לא." הוצאתי את האצבע, הבאתי אותה אל הפה שלה. "פתחי." היא פתחה. הכנסתי את האצבע פנימה. "תמצצי. תטעמי איך את טועמת."
היא מצצה. הלשון עטפה את האצבע. העיניים נעולות בשלי.
"רוצה שאני אזיין אותך?" שאלתי.
היא הוציאה את האצבע שלי מהפה. "כן, אדוני. בבקשה."
"לא עדיין." קמתי מהמיטה, התחלתי להתפשט. היא התבוננה, העיניים עוקבות אחרי כל תנועה. החולצה, המכנסיים, הבוקסרים. עמדתי עירום לידה. הזין כבר קשה.
"גבי," אמרתי. היא התהפכה. התחת מעוגל, לבן, יפה. "ידיים מעל הראש. תחזיקי את המעקה."
היא נמתחה, אחזה במעקה המיטה. הגוף נמתח כולו. כרעתי מאחוריה על המיטה, שמתי ידיים על הישבן. לחצתי את הלחיים, פתחתי. הכוס רטוב ורוד. התקרבתי, הושטתי לשון.
"אה!" היא זעקה כשהלשון נגעה. התחלתי ללקק. לאט, לחוך את כל הכוס מלמטה למעלה. הטעם של נוזלים, מלוח מתוק. היא נאנחה לתוך הכרית, הגוף רעד. ליקקתי את הדגדגן, סובבתי סביבו. הירכיים זזו, נלחצו אלי.
"עומדת לגמור?" שאלתי.
"כן... כן אדוני..."
עצרתי. הרמתי את הראש. "לא עדיין."
"אבל... אדוני, בבקשה..."
סטרתי לה על התחת. לא חזק, סתם מספיק כדי שתרגיש. "לא ביקשתי את הדעה שלך."
"סליחה, אדוני."
קמתי, ניגשתי למגירה שהיא אמרה לי עליה מראש. שם היו אביזרים. לקחתי קונדום, לבשתי. חזרתי אליה. היא עדיין שכבה על הבטן, אוחזת במעקה.
"תרימי את התחת." היא הרימה, ירדה על ארבע. שמתי יד על הירך, משכתי אליי. הזין היה קשה, רטוב מהשמן שעל הקונדום. לחצתי אותו לכניסה של הכוס.
"תגידי לי מה את רוצה," אמרתי.
"אני רוצה שתזיין אותי, אדוני."
דחפתי פנימה. לאט. סנטימטר אחרי סנטימטר. היא חמה, לחה, צרה. הכוס לחצ
ה סביבי. היא נאנחה, ארוכה ועמוקה.
"זה מרגיש טוב?" אחזתי בירכיים, דחפתי עמוק יותר.
"כן... כן אדוני... אלוהים..."
התחלתי לזיין אותה. לאט בהתחלה, משיכה החוצה עד הקצה, דחיפה פנימה עד הסוף. הקצב עלה בהדרגה. קולות של עור על עור, של נשימות, של אנחות שלה שנעשו יותר ויותר חזקות.
"אני רוצה לשמוע אותך," אמרתי. "אל תתאפקי."
היא לא התאפקה. צעקה בכל דחיפה. "כן... כן... אדוני... חזק יותר..."
זיינתי אותה חזק יותר. הידיים שלי על הירכיים משכו אותה אליי בכל דחיפה. הקולות שלה התערבבו עם שלי, עם חריקות המיטה, עם הנשימות. הרגשתי איך הגוף שלה מתחיל להתכווץ, הכוס לוחצת.
"אדוני... אני... אני הולכת..." היא כמעט בכתה.
"עוד לא. תחזיקי." הוצאתי את הזין החוצה. היא אנחה, כמעט צווחה. הפכתי אותה על הגב, פתחתי את הרגליים רחב. נכנסתי שוב פנימה, עמוק. הסתכלתי לה לעיניים. "עכשיו אני רוצה לראות את הפנים שלך כשאת גומרת."
זיינתי אותה בעיניים פתוחות. הידיים שלי על הכתפיים, מצמידות אותה למיטה. הגוף שלה התחיל לרעוד, העיניים התרחבו.
"בבקשה... אדוני... אני לא יכולה..."
"גמרי," הורדתי יד, שפשפתי את הדגדגן שלה. "גמרי עכשיו."
היא צרחה. הגוף כולו התכווץ, הגב נקשר, הכוס לחצה סביב הזין שלי בגלים. ראיתי את זה בעיניים - איך היא איבדה שליטה, איך כל השרירים התכווצו, איך הפה נפתח בצעקה שכמעט לא יצאה. המשכתי לדחוף פנימה, לשפשף, להאריך את זה. היא התפתלה, צעקה, התכווצה.
כשהגלים התחילו לרדת הוצאתי את האצבעות מהדגדגן, המשכתי לזיין. הקצב שלי עלה. הרגשתי איך זה בונה בבסיס השדרה, בביצים, בבטן.
"אני הולך לגמור," אמרתי. "בפנים."
"כן... כן, אדוני... בבקשה..."
דחפתי עמוק, כמה דחיפות חזקות, וגמרתי. התכווצויות עמוקות, חזקות. ראיתי את הכוכבים, הרגשתי איך הגוף כולו רועד. צעקתי גם אני, דחפתי פנימה עד שזה עבר.
נשארנו ככה שנייה - אני בפנים, היא מתחתי, שנינו נושמים כבד. אז התפשטתי לידה, משכתי אותה אליי. העור שלה היה רטוב מזיעה, חם. היא רעדה.
"שש," לחשתי, ליטפתי את השיער. "היית מושלמת."
היא חבקה אותי חזק, הפנים קבורות בחזה שלי. הרגשתי דמעות.
"זה בסדר," המשכתי ללטף. "זה בסדר לבכות. זה היה אינטנסיבי."
"תודה," היא לחשה. "תודה, אדוני."
"תקראי לי אייל עכשיו." נישקתי לה על הראש. "הסשן נגמר."
"תודה, אייל."
שכבנו ככה, שלובים, עד שהנשימה נרגעה. אחר כך קמתי, השלכתי את הקונדום, הבאתי בקבוק מים מהמטבח. נתתי לה לשתות, שתיתי. שכבנו שוב.
"איך זה היה?" שאלתי.
"יותר ממה שדמיינתי." היא הסתכלה עליי, העיניים עדיין ירוקות, עדיין רטובות. "פחדתי שזה יהיה... לא יודעת. מביך. מוזר."
"זה תמיד קצת מוזר בהתחלה." ליטפתי את הלחי. "את עשית טוב. הקשבת, אמרת מה את צריכה."
"רציתי לבקש שתמשיך," היא אמרה. "כשעצרת באמצע."
"יודע. אבל ציפייה היא חצי מההנאה." חייכתי. "בפעם הבאה נוסיף דברים."
"איזה דברים?"
"נראה. אולי אקשור אותך. אולי אשתמש בצעצועים." האצבע עברה על השפה שלה. "אולי אביא עוד מישהו."
היא בלעה. "באמת?"
"רק אם את רוצה. תמיד רק אם את רוצה." הסתכלתי לה בעיניים. "זה העיקרון. את תמיד יכולה להגיד לא."
"יודעת." היא נשענה אליי, העיניים נסגרות. "אני סומכת עליך."
שכבנו ככה עד שהשמש ירדה מעבר לחלון. אחר כך התקלחנו ביחד, התלבשנו, ישבנו על הספה עם קפה. דיברנו על הסשן, על מה הרגיש טוב, מה היה אינטנסיבי מדי, מה היא רוצה בפעם הבאה.
"תודה שדיברת איתי כל כך הרבה לפני," היא אמרה. "בצ'אט. זה עזר לי להרגיש בטוחה."
"זה חלק מהתהליך." שתיתי מהקפה. "BDSM בלי תקשורת זה לא BDSM. זה סתם אלימות."
היא הנהנה. "ואתה באמת נהנה? מהשליטה?"
"כן." הסתכלתי עליה. "נהנה לראות אותך נכנעת. נהנה לדעת שאת סומכת עליי. נהנה לגרום לך הנאה שאת לא יכולה לתת לעצמך."
"זה מרגיש..." היא חיפשה את המילים. "מרגיש כמו להיות נראית. באמת נראית."
"בדיוק." שמתי את הספל בצד, משכתי אותה אליי. "בפעם הבאה אראה אותך עוד יותר."
היא חייכה, התכרבלה אליי.
כשיצאתי, כבר היה חושך בחוץ. היא עמדה בפתח, עטופה בשמיכה, השיער פרוע.
"אייל?"
הסתובבתי.
"תודה על הערב."
חייכתי. "תודה שסמכת עליי. בשבוע הבא?"
"בשבוע הבא."
סגרתי את הדלת מאחורי, הלכתי למכונית. הרחוב היה שקט, רק קולות של עיר בערב. נכנסתי לרכב, התחלתי לנסוע הביתה.
זאתה הייתה התחלה טובה.

