שאריות של עצמות

הֶאֱכַלְנוּ בְּיַחַד נְשָׁמָה.
הִיא שָׁתְתָה מַחְנַק כָּאֲוִיר
יְשׁוּעָה. דָּם זוֹלֵג מִפִּטְמָתָהּ
שָׁתִיתִי תַּאֲוָה קְסוּמָה.
כֵּן, לְצֵדָה, כְּשֶׁנֶּעֱלֶמֶת הַצְּלִיעָה

טַלְפַיִּים תָּמִיד פְּצוּעוֹת
כָּחֹל בְּכֹל שָׁעָה מֻרְגָּשׁ,
לְנָכוֹן הָיָה הָאָדֹם בְּגִזְרָתָהּ.
לָקְחָה בְּפֶה, מְרַיֵּר
אֶצְבְּעוֹתַי שֶׁנֶּחֶרְכוּ מִן הָאָרֶץ.
סִסְמַת סוֹטָה. כָּל דַּאֲגוֹתֶיהָ
שֶׁנַּעֲשׂוּ פְּקֻדָּה לִכְרִיעָה.

שְׁאֵרִיּוֹת סָבִיב הַמְּלוּנָה?
גִּלּוּפֵי עַצְמָאוּת
עֶצֶם קָבוּר בְּפִנַּת הַגִּנָּה,
כֵּן. כִּלְבָתִי הָיְתָה טוֹבָה.
עַד שֶׁהִיא בָּרְחָה

זֹאת הִיא שֶׁרוֹעָה.
אֲנִי יוֹתֵר...
זְאֵב הָאַשְׁפַּתּוֹת