שאריות של עצמות

עִם הַזְּמַן נֵלֵךְ לְאוֹרֵךְ.

מָה לוֹקְחִים לְמֶרְחַקִּים?

מִלּוֹת בִּטְחָה, וְשִׁיר לְעֶרֶב

נָכוֹן שֶׁהָיִינוּ. בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה קָרָה

זֶה בָּא לְקִיּוּם בְּלֵדַת מַסָּע

מִשַּׁעֲרִי לִשְׂעָרָהּ

עָשׂוּי לִהְיוֹת סִפּוּר הֶמְשֵׁךְ

בדַפִּים שֶׁלֹּא הָפַכְנוּ

שֶׁהָרוּחַ מְשַׁכְשֶׁכֶת,

וְתַפְנִיּוֹת שֶׁלֹּא חָשַׁבְנוּ לְעוֹלֵל

יִתָּכֵן שֶׁנִּתְרָאֶה. אוּלַי גַּם נִחְיֶה

וּנְנַסֶּה לְהִשָּׁעֵן

בְּיָדַי עוֹד יֵשׁ עֵדוּת אֵלֶיךָ.

בְּפָנַי תִּקְוָה שׁוֹטֶפֶת תְּכוּפוֹת

כִּי בְּאַחֲרִית הַמָּצוֹד,

אַתְּ נִהְיֵית עִלָּה לִחְיוֹת

הַהַרְגָּשָׁה הִיא מְסֻיֶּמֶת

וַאֲבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לְעוֹד מוֹעֵד

כי הַשָּׁעָה כָּאן הִיא תָּמִיד

אוֹתָהּ הַשָּׁעָה.

אֲנַחְנוּ בַּתּוֹר לְהַמְתָּנָה, כְּדֵי לְחַכּוֹת

לְהַפְשָׁרָה

יִתָּכֵן וְנִפָּגֵשׁ. לַשְּׁנִיָּה- אוֹתָהּ הַשְּׁנִיָּה.

אוּלַי עַד שֶׁנְּסַיֵּם אֶת הַסְּפִירָה

עַד וְלֹא נִזְכֹּר

כִּי הָיְתָה מִלַּת פְּרֵדָה