כִּי אֶלֶף צוּרוֹת, לְגַעְגּוּעִים.
כִּי כַּמָּה נִתַּן?
פָּנִים וּשְׁמוֹת בַּחֲלוֹף
לֹא מְעַט טִפּוֹת. בְּפִי תָּם הוּא
הָעִדָּן לַעֲזֹב. פִּי כַּמָּה גְּוָנִים נִבָּטִים
וְיוֹתֵר שֶׁטֶּרֶם תָּם,
מִכָּל אֲשֶׁר אֵי אָז נִשְׁלַם.
אָז אֶרְאֶה אוֹתָךְ בַּגְּשָׁמִים.
בְּמַפָּלִים, בִּנְהִירוֹת
שֶׁל מְבוֹאוֹת מֵי הַחַיִּים.
בְּשֶׁלְּמוֹתוֹ שֶׁל הַמַּסָּע,
אוֹ בְּשִׁטָּפוֹן אַבְנֵי הַמִּדְרָכָה,
דֶּרֶךְ שׁוּבָה שֶׁל הַשִּׂמְחָה
וּגְחָמוֹת הָעֲלָטָה.
אֶרְאֶה אוֹתָךְ, קוֹרֶמֶת נָתִיב בֵּין רוּחוֹת רְטֻבּוֹת
אֵינֵךְ נִשְׁטֶפֶת בְּאַף חָזוֹן
שֶׁנּוֹתַר בִּיכָלְתִּי הַצָּרָה לִרְאוֹת.
נִבְרֵאת, אֶל כֹּל הֶאָפֹר
בִּצְבָעִים שֶׁלֹּא יְתֹאֲרוּ
אֲנִי מִקְוֶה שֶׁאֵין זֶה מִדֵּי תָּמוּהַּ-
אֶת יוֹתֵר לִי. אַף בְּטֶרֶם תָּם
וְיוֹתֵר מִכָּל שֶׁאֵי פַּעַם נִשְׁלָם.
עֲזָבַנִי חָשַׁק לִבְרֵרָה,
כֻּלִּי מוֹשֵׁךְ אֶת הַמַּבָּט-
חֲטֹף, בְּהִיָּה. שְׁהִיָּה, בְּכָל שֶׁכֵּן
אוֹ לֹא קָרָה,
וְנִרְטַב. נִרְטַב, נִרְטַב.
תּוֹדָה.