שאריות של עצמות

אֵין קְרִירוֹת מֵאוֹתָן רוּחוֹת

אֲשֶׁר מִבֹּשֶׂם יָלַדְתִּי מִתְלַקְּחוֹת

לֹא בְּאַרְצוֹת הַתֵּבֵל הַנִּרְחָבוֹת,

וְאֵין כְּמוֹ רֶגֶשׁ, מֵאוֹתוֹ

הָרֶגֶשׁ בְּיָדוֹ יָלדתִּי נִלְקַחַת.

אִישׁ בִּלְבַד לְבָבוֹ לֹא יְסַפֵּר

סוֹדוֹת כְּאִלּוּ שֶׁיָלדתִּי שׁוֹמֶרֶת

מִלִּים וּמַנְגִּינוֹת חֲטוּפוֹת

שֶׁזִּכְרוֹנָן מֻתָּשׁ

וּבְעֶרֶב הָעוֹר עַל יָלדתִּי סָמוּק

וּבְנִקּוּד עָטוּר שְׁבָחִים

בְּכָל כּוֹכָב בַּלֵּילוֹת יָלדתִּי

שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט אֶל תּוֹךְ שְׁחוֹרָה,

אוֹ מִתְחַנֵּן לְסוֹבְבָהּ

אֶמְצָא מְעַט מִמַּהוּתִי

קָרוֹב, רָחוֹק, מִיָלדתִּי.

וְלֶהָבוֹת מִדְבָּר בְּשֶׁפַע,

שׁוֹאֶפֶת יָלַדְתִּי

בַּצָּמָא שֶׁכְּזֶה... אֵין לוֹ סוֹף

וְהַסּוֹף שֶׁלִּי, אֶמְצָא אוּלַי

בֵּין מֵחַבֵּק זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁלָּהּ

אֵין מִטּוֹת לָהֶן תָּבוֹא

מְנוּחוֹת יָלַדְתִּי הָרְדוּפוֹת

לֹא שכה תִּחְיֶה, אַךְ לָהּ-

אֵין בְּרֵרָה, וְאֵין בְּרִירוֹת

וְאֵין כְּמוֹ תֵּבֵל, מֵאוֹתוֹ

הַמִּתְגַּלֵּם בָּהּ לְסִיּוּט.

לֹא אֶמְעָד שֵׁנִית לְחַיָּה,

בְּאַף מוֹעֵד שֶׁבַּזְּמַנִּים.

אֵינִי אָסוּף בִּשְׂעָרָהּ,

אֵינִי נִשְׁלַח לְבַקָּשָׁתָהּ

אֵינִי בְּצֵל צִפָּרְנֶיהָ

אֵינִי... כְּבָר לְמַעְלָה מִשְּׁנָתַיִם

וּמַעְגַּל שֶׁיָלדתִּי סוֹגֶרֶת

וְעָנוּד מִפְרַק פּוֹעֵם

כְּמוֹ תַּכְשִׁיט; וְאֵין לוֹ עֵרֶךְ

וְאֵין לָהּ עֵרֶךְ,

בַּעֲבוּרִי הַקּוֹדֵם.

וְהַמִּילָה שֶׁלָּהּ נוֹתֶרֶת

בֵּין שִׁלְטֵי הַדֶּרֶךְ,

וְהָעָגְמָה שֶׁלִּי מַרְצֶפֶת

לְבָנִים, וָסִיד, וַאֲרִיחִים

וּמְאַחֶדֶת אֲבָנִים, שֶׁסָּתַם

שָׁכְבוּ לָהֶן בְּצָד.