שאריות של עצמות

פָּצַעְתִּי פֶּרַח לְצַד שְׁבִיל

שֶׁלּוֹקֵחַ אֶל מוֹתִי.

וְהַפְּסִיקוֹת בְּשׁוּלַי גּוֹרָל,

הֵן תִּפְאֶרֶת מַמְלַכְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם

כִּי עֵמֶק אֵשׁ, פּוֹקֶדֶת עֵרֶךְ

חַרְבִּי בָּרָק מַבְרִיקִים בַּחֲשֵׁכָה

אֲנִי הוֹלֵךְ לְעֵבֶר סוֹף

וְאֵין כְּמוֹתוֹ, הַתְּמִידִי וּמִתְמַתֵּחַ

הַמְרֻוַּח, הַתְּהוֹמִי

הַסּוֹפָנִי הַמִּשְׁתַּבֵּחַ

רָאִיתִי הֵלֶךְ בָּעֵינַיִם

שֶׁל חַיִּים אָז, בִּנְתִיבִי

כָּךְ סָעַדְנוּ מַבָּטִים.

וְנָפְלוּ שָׁמַיִם כִּידִידִים

כְּשֶׁבָּאִים רָז בִּזְמַנִּי,

לְצַעֲרִי, אֲנִי הוּא זֶה

וְהוּא אֲנִי.

חֲלוֹם אֶחְיֶה לִי

בְּאוֹיְבִים

אֲנִי הוֹלֵךְ לְעֵבֶר סוֹף

וְאֵין כְּמוֹתוֹ, הַתְּמִידִי וְהַמִּתְמַתֵּחַ

הַמְרֻוָּח, הַתְּהוֹמִי

הַסּוֹפָנִי הַמִּשְׁתַּבֵּחַ

מָצָאתִי שֶׁבֶר בַּסְּלָעִים

שֶׁעֵדִים לְכָל חַיַּי.

תַּעֲלוּמַת הַנֶּחֱוֶה אָז נֶאֱבֶדֶת-

נֶהֱרֶסֶת מוּל הַבָּא.

וְאִם שָׁכַחְתִּי מִי הָיִיתִי

אֵין מְעֻלָּה מִכֵּן, סֶדֶק. נוֹדַע-

יֵשׁ זוֹחֲלִים, וּבֵית לְגֶשֶׁם

בַּשְּׁבָרִים

וְאֵין-סוֹף גֶּשֶׁם עֲנָקִים

מִתְרַפֵּק עַל נְתִיבִי

עַד כִּי לֹא שָׁוִים עֵינַי,

כָּחֹל עָמֹק מֵבִיא אֶל שִׁוְיוֹן אַגָּדִי.

כָּל אֱמֶת רְאִי הַקֶּסֶם,

בַּטִּמְיוֹן הָעוֹלָמִים

מִכָּל הַבָּא לְעֵבֶר עֵרֶךְ-

הָרֹב טוֹבֵעַ בַּשְּׁטָפִים.

אֲנִי הוֹלֵךְ לְעֵבֶר סוֹף

וְאֵין כְּמוֹתוֹ, הַתְּמִידִי וְהַמִּתְמַתֵּחַ

הַמְרֻוַּח, הַתְּהוֹמִי

הַסּוֹפָנִי הַמִּשְׁתַּבֵּחַ.