שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שאריות של עצמות

שִׁירָהאֹכֶלמַחְשָׁבָה
לפני שנה. 14 ביוני 2023 בשעה 16:45

רֶסֶס הַכְּתָב נִתַּץ בַּכְּתָלִים

הַשֶּׁקֶט נִרְשַׁם מִן הָרֵיק

וּמַעֲלִיל אֶת שְׁאֵרִית הַחַיִּים 

 

רְאוּ כִּי בְּקֶשֶׁת הָרֶגֶשׁ

פָּרַסְתִּי לְשֵׁם-הָא, וְכָךְ.

בֵּין עָנָן לְעָנָן מֶרְחָק רָם רַב-

וְכָךְ, רִחַפְתִּי שִׁירִים לַשָּׁוְא.

מִלִּים שֶׁהָיוּ אָז, וְנֶעֱדָרוֹת כָּל עוֹד הָרֶגַע

הוּא עַכְשָׁו 

 

בָּא וְהוֹלֵךְ, מַגֵּפָה חֲשׁוּבָה.

מְבַשֶּׂרֶת הָאֹדֶם שׁוֹקַעַת בִּבְרִירָה אֲפֹרָה

נְעוּרִים, טֶרֶם נוֹדְעוּ בִּי

אַךְ זְקֵנָה תַּחְמִיצֵנִי, בֵּין כֹּה וָשָׁם. 

 

בַּאֲשֶׁר לִמְקֹרָבַי, גּוֹרָלִי, וְשֶׁעָבַר וְ

הַקֵּץ לְדִמְעוֹתַי- הַיְּבֵשׁוֹת עַל הַנְּיָר

הִינְכֶם בְּדָיָה. אַךְ בִּדְמוּתָהּ

רָשַׁמְתִּי שִׁירִים לַשָּׁוְא.

תְּשׁוּבוֹת שֶׁנִּתְּנוּ אָז,

וְכַפָּרוֹת בְּצֶלֶם פָּגַע,

בָּרִי תְּפוּגָה. כְּמוֹ קִרְטוֹנִי חָלָב. 

 

קוֹלָם נִשְׁמַע בִּי. מֵיתָרִים אוֹ מוֹרָה;

"לְעֵיל מָה שֶׁאַתָּה."

אַךְ אִלְּמִים לְמִשְׁמָעָהּ,

הַשּׁוּרָה הַנְּמוּכָה; 

 

שֶׁאֲפִלּוּ שִׁירֵי אַהֲבָה... 

 

אֲפִלּוּ שִׁירֵי אַהֲבָה!

מוֹתִירִים צִפּוֹר לְלֹא שִׁירָה.

חֵן אַךְ בְּדִמְיוֹן לָנוּ, שִׁירִים לַשָּׁוְא,

נִשְׁמַרְנוּ הֵיטֵב בַּעֲבוּר מְעַט תְּמוּרָה.

הַפַּחַת, הַפַּחַד, הַפְּרָחִים בְּהַלְוָיָתָם

הַשַּׁיִשׁ מַבְרִיק בִּשְׁמָם: יְלָדַי

שָׁבִים לְיָדַי, מִן הַשְּׁקִיעָה.  

~~~

עברו שלושה חודשים מאז..? חשבתי שאחזור לכתוב בשלב הזה, אבל אני מכיר את עצמי. התקופה השניה הכי פוריה בשביל השירים הייתה כשהיו לי מגיבות בישרא, והפוריה ביותר - כשחיית בתוך הפלאפון שלי על בסיס יום יומי. אף אחד, אף אחת לא העריכו את השירים כמוך. זה כל כך נדיר. באנו מאותו ז'אנר של עצב, עם אותם פטישים. לא חשבתי שאני מסוגל להיות מהאלה שמתעכבים על מערכת יחסים הרבה אחרי סגירת הוילונות, והנני. הבחירה שלך לא להשיב את הידידות משום כשלונותיי כשולט, כבן אנוש - לא הייתה משנה את התמונה של המעגל החברתי שלי. הייתה משנה את החיים שלי. ובתקופה שלאחר מכן עוד היה בי לכתוב שירים לשוא, מתוך התקווה שבכל זאת תקראי אותם. עד כמה שאני מסוגל להיות נואש - הייתי. בימים האלה אנשים מאוסים עלי, ואני עדיין רוצה את הדיבור הזה. את המוח, הרגש הנא שלך. שווה את התסכול המיני/רומנטי וכל שאר האתגרים הפנימיים. מפה ושם אני מנסה לזמן בחזרה את השירה, ובכן - היא פשוט לא שווה את זה. מלכתחילה את האחת שאמרה לי לנקד אותם. איה המחליפה שלך, יְדִידָתִי מִן הַיָּרֵחַ? 

Purple Phoenix​(נשלטת){Loki the t} - כל כך הרבה כאב, צר לי
אני רק יכולה לשלוח חיבוק מנחם ואוהב
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י