פָּנִינוּ לַמַּיִם נוֹשְׁקִים מִמֶּרְחָק.
מִיָּמִין, כִּחְכּוּחַ קַל
לִשְׂמֹאלִי- חָבֵר בַּמַּחְנָק
הַמַּיִם שׁוֹטִים בָּנוּ,
וּמְשַׂגְשְׂגִים בְּתַדְמִית
הֲיֵשׁ פֹּה חַיִּים? שָׁאַלְנוּ
וְלֹא נָע צַוָּאר לְהָסִית.
מֵאִתָּנוּ, חֵלֶק שׁוֹתְקִים
אֶל הַמַּיִם יֶשְׁנָם שֶׁזּוֹעֲקִים.
לֹא דַּי שָׁמַעְתִּי אוֹדוֹת שֶׁשָּׁתוּ,
וּפֹה וָשָׁם מֻשְׁלֶכֶת מִלָּה
עֵקֶב אֵלּוּ שֶׁקָּפְצוּ.
אֵלָיו שְׁלַל נְהָרוֹת מְזִינִים, אַךְ עָלֵינוּ לִתְהוֹת
הַאִם מַעְיָן הוּא שֶׁל חַיִּים,
וְאִם חָב בְּנוֹ לְכַלּוֹתוֹ
פָּנָיו עוֹמְדִים תַּחְתֵּינוּ בְּדוֹם
עַד כְּדֵי צָפָה הִשְׁתַּקְּפוּת;
אִם יֵשׁ בָּהּ לִרְאוֹת,
אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר טוֹב לַעֲשׂוֹת-
מָלֵא טָעֲנוּ שֶׁהֵם יוֹדְעִים.
בֵּינְתַיִם רֻבֵּנוּ מִתְיַבְּשִׁים, תִּהְיֶה
אַגַּב מַשְׁמָעוּתָם שֶׁל הַנּוֹזְלִים-
אוּלַי אֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּתָם הֵם,
הַחַיִּים,
מָה עָרִיץ הוּא הַצָּמָא,
שְׁלוּק, גְּמִיעָה...
~~~