שאריות של עצמות

כְּשֶׁזֶּה הָיָה נוֹלָד לִהְיוֹת,
טָמוּן. וְנִדְמֶה שֶׁאֲחָרוּנִי
הַדְּגָלִים בַּמְּגֵרוֹת
זֶה רֶגַע הֲלוּם קְרָב,
לְאַחַר דָּבָר, כָּזֶה וְכָזֶה
זֶה מְסֻכָּם
כְּכֹל מָה שֶׁזֶּה נִהְיָה.
הַזֶּרֶם מִטַּלְטֵל, וּמִשְׁתַּנֶּה
וְהַסַּעַר אוֹרֵךְ וּבוֹנֶה
אֶת הַשֶּׁקֶט.
מַסִּיחַ עוֹנוֹת, מְשַׁטֵּחַ הָרִים
מֵאַדִּיר כּוֹכָבִים, אַתָּה
שׁוֹבֵר אֶת הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת
אַלִּימִים הַיּוֹם. בָּרְחוֹבוֹת
שָׁנִים הָיִינוּ, שְׁנַיִם
שָׁנִים נוֹתְרוּ
מַחֲזֵה שְׂחוֹק עַל לֹא-דָּבָר.
שְׁנַיִם מְדַבְּרִים, עַל לֹא לִהְיוֹת- וְדִי
כְּשֶׁזֶּה הָיָה נוֹעַד לִהְיוֹת;
שֶׁכְּלוּלִים וּמַנְגִּינוֹת
אָז לְאַחַר דָּבָר, מֻאֲרָךְ וּמִתְבַּזֶּה
סַךְ כֻּלּוֹ, הוּא כְּכָל מָה שֶׁזֶּה
יָכוֹל לִהְיוֹת,