שאריות של עצמות

יֶלֶד הָיָה שֶׁאָהַב מִפְלָצוֹת. 

לוֹמַר לֹא הָיָה אָז,

אֲבָל. אֶגְדַּל בְּתוֹךְ סוֹדוֹת 

זָרִים נַעֲשִׂים לְזֵרִים

וְנִתָּנִים נִצָּנִים לַבְּרִיּוֹת, כָּךְ

שְׁתֵּי עֵינַי אַרְגָּמָן,

שֶׁמֶן, מַיִם; אַהֲבָה, צַלָּקוֹת.

אִמָּא, אַבָּא

אֵשׁ נְעוּרִים, רָאוּ

מָה הִסְתַּבַּכְתִּי לִהְיוֹת.

נַעַר שֶׁהִתְאַהֵב בְּגוֹרְגּוֹנוֹת,

וְהַשֵּׁדוֹת שֶׁל הָעוֹלָם

דַּחַק שׁוּלִי מִשְׁתָּרֵשׁ 

וּמֵצֵל כָּל הַתָּם

כָּךְ; אִמִּי, הֵן עַמִּי

אָחִי, הֵן דָּמִי,

אֲפִלּוּ עֲנִיּוֹת, נֵר תּוֹכִי

מִפִּי נוֹטְפוֹת

תַּאֲוַת בְּעָשְׁרֵי,

מֻשְׁחָזוֹת שֶׁיַּנַּיי.

אִמָּא, אַבָּא

אֵשׁ נְעוּרִים, אֶת פְּחָדַי

לֹא הֵמִיתוּ גִּבּוֹרַי

אָז אֲנִי תָּר לְהַשְׁמָדָתֵךְ, בְּיַד הָאֲנִי.

וְלַבְנוּתֵךְ מִן הַיְּסוֹד לְמִקְדָּשׁ זְמַנִּי

לְאָרוּר נִשְׁמָתֵךְ בְּנֶחְפָּץ וּבְחֹלִי

נְסִיכָה בְּמַרְתֵּף הַמִּגְדָּל הַמֻּשְׁבָּע,

הַנּוֹשֶׁמֶת רַק בְּאֵין אֲוִיר,

בּוֹאִי חֶרֶשׁ לְהַקְרִיב. לֹא שֻׂבֵּעַ אוֹ נֶחְדַּל

בְּאַחֲרַיִךְ הַזְּוָעָה תְּשֻׁכְפַּל שִׁבְעָתַיִם 

כְּשֶׁהָיָה, יִהְיֶה. טֶלֶף. מֵעַיִם

בְּכָל סִיב בְּכַסְכְּסִי עוּרִי

דָּם וְאָסוֹן וְשָׁמַיִם.

בָּעוֹלָם הַנָּלוֹז, 

עַל הַגֶּשֶׁר הַבּוֹעֵר,

הָיִיתִי מִפְלֶצֶת

וּמִפְלֶצֶת אֶשָּׁאֵר