|
|
|
אין לי שום עניין בסקס
איני רוצה לשלוט בך
איני רוצה להיות השפחה שלך
איני רוצה להביא פנטזיה מתומחרת, מסויימת, מבויימת לקשר
אני רוצה להיות איתך
שנרגיש
שאולי נרחק ואולי נתקרב
יש לי עניין בהדדיות
יש לי עניין לחקור את הרצונות והתחושות שעולות
יש לי עניין בלהיות ביחד עם הרגשות ולשחק ולהתנסות בתוך המרחב שנייצר
יש לי עניין בלייצר מרחב בטוח להביא בתוכו דברים מורכבים
יש לי עניין שתהיה עצמך איתי ולהרגיש שאני יכולה להיות עצמי איתך
ולאהוב
קהות רגשית
וזו לא החרמנות שמובילה אותי באותו המסלול
מעולם לא הייתה כזו
עוד תקשורת מערערת
מפתה, מכאיבה, מערערת ומורידה מפרשים ואני חוזרת
חוזרת למיטה
חוזרת להקיא
חוזרת לאין התנועה
חוזרת על המילים BRUTALLY FISTED
כמו במין הוראה ברורה בתוך הראש להכנס לדפדפן ולחפש
אבל הצמד הזה לא מביא לי עונג ולא סקרנות ואני לאה מכל התמונות והקולות ומהניתוק
ומהצד השני לא עושים את זה לבד ואת הדחייה אני כואבת ואור זה מהבהב באדום
לברוח לפייסבוק, לברוח לטלפון
לברוח לגירעון המנטלי הנפשי הפזיולוגי הזה
או לברוח ממנו
לחפש ולא למצוא כי אין בי את הכוחות
והמילים האלה, איני מעניינת בהן עוד.
אינני רוצה יותר.
או יותר נכון מסה - אני מעוניינת ביותר
אני רוצה עוד ומגיע לי להיות נאהבת על שאני היותי ותו לא.
נכנסתי ברצון. ועכשיו? עייפות
אז חודש בלי כלום.
לכאורה. (יש הרבה)
הגוף והנפש אומרים עצור.
בלגאן
אני עדיין כמהה -
(אבל עוד יש שם)
ועכשיו אני כאן.
למה באתי?
עדיין חושבת על הבחור ההוא שכתבתי לו הודעה ואיך שהיה לי נעים לקרוא את שענה
ועכשיו כמה זמן עבר מבלי שהגבתי להודעה האחרונה?
אבל שמתי כרוב בתנור ועשיתי ביד ועוד מעט אלך לנקות את השירותים
זו עבודה מופלאה לנקות שירותים, במיוחד כשהם מטונפים כלכך.
אבל לפניי אני רוצה להספיק עוד לשים אורז וירקות בתבנית או בסיר בתנור גם ולבדוק עם חבר אם הוא קופץ לבקר הערב...
ואלו רק התכנונים לשעה הקרובה, ברור לי שאני מעמיסה המון.
אם לא, אולי אשב לבד עם האוכל שהכנתי באהבה.
לי.
מין אנאלי
במפגש חברים הייתה לי הזדמנות לנכוח בשיחה על מין והיו לי כל כך הרבה דברים טובים לומר על מין אנאלי
הצחיקה אותי השאלה שנוסחה שאופן כזה שברור שהגישה של הכותב (קלפים קנויים) היא שזה טאבו שצריך אומץ בכלל לגשת אליו ולחפש בו משהו טוב
שיתפתי בפנטזיה העמוקה שלי לעבור FIST TRAINING
כל כך הרבה שנים שאני כמהה
יצא לי לא פעם לעשות את זה עם אחרים בתור הצד החודר אבל מעולם לא היה לי מישהו-י שותפ-ה שירצו להשאר לאורך זמן וללכת איתי הדרך הזו בתור אלו שיחדרו אליי.
כיום נדיר שבכלל יוצא לי לקבל זין...
וגם אז, אם כן, לכל כך קצר שמרגיש שלא התחלנו בכלל
אני מאלו שצריכות המון זמן מינימום שעתיים
קצת עצוב לי אבל בעיקר שמח שהיום אני יותר בשמירה ויש בסיס לאמירה שאני לא שוכבת עם כל אחד
מי שכבר מגיע למיניות איתי אלו אנשים שמורים יותר
אני רוצה להיות קשורה ומחוברת ברגש
אני רוצה להיות בקשיבות לגוף
אני רוצה להתענג
אז בסוף זה בסדר לי
להמתין
יש בי רצון לבוא איתך
להכנס
ריסון גופני
לתת שליטה
לתת אמון
ללמוד ביחד להרגיש בביטחון
להיות פתוחה במערומיי
לקבל זין
לעטוף בתוכי אגרוף עמוק
להיות חסרת אונים ולא חסרת ישע
להיות פגיעה
לקבל רימינג אוהב שמשאיר אותי חשופה
במקום שבו מכאב ופחד ניתן לייצר ביטחון ועונג
לבכות
לצעוק
לשחרר
לחבק עמוק
לחבק גדול וחזק
להיאחז
ללכת דרך ביחד
להתאמן
ללמוד
להיות טוב
לקחת על עצמי שגרת יום
לטפח אותי ואת מה שחשוב עבורי ועבור הדום
לעבוד על הגוף והנפש, על המנטליות וההרגלים, על התפקוד והלגיטימיות שלי להתקיים
לאכול טוב
לישון
להיות ביחד גם כשאני לחוד
לחזור שוב לאותם הדברים לאט לאט
לאהוב את עצמי
להתענג מהקיום
להתקיים ביחד
ללכת בדרך
להתקדם
להתפתח
לבנות
להתמסר
לייצר אינטראקציה עם השאר
ולדבר
אם אפשר
להתגעגע
לדבר שמעולם לא התקיים
אולי גם אפשר
להפרד
ממי שמעולם לא נפגש
להיות פה בשבילי
הייתי רוצה
להפרד ממך
הזדמנות
הייתי רוצה להיות
נוכחות
אבל אין
ולא יהיה
אולי
אותי
ואני לא
אתה מוכיח לי כמה לא אכפת לך
במעשים ובהתנהגות
אתה אומר לי לחכות
לאחר כך שלעולם לא בא
חיזרי בשעות הפעילות
גם הבוקר היית אחרי הקפה והתעלמת במופגנות יתרה
אני לא צריכה שתישא את משקל הבעיות שלי על הכתפיים שלך
אני צריכה שתהיה איתי כשאני באה
חיכיתי לך, כל היום, לפי התנאים שלך
רציתי ללכת לישון בתשע וחצי ואמרתי לך את זה
אבל נשארתי ממתינה
יכולת לשאול אותי 'איך' - כשביקשתי שתראה לי שאכפת לך,
יכולת לשאול 'איך' כשהתחננתי שתשאל.
יכולת לבוא ולחבק כשאני כאן ומתחננת ליחס
מרגישה כלואה בגוף ובנפש,
מנסה לעצור ולהתנהג בסדר למרות הכאב
הייתי מסתפקת במבט, ביד על הגב, באימרה 'אכפת לי ממך' הייתי אוחזת בזה ובאה איתך
אבל אתה במופגן מתעלם והולך בקרירות לישון
אני יודעת שלא תבוא לעולם
אני יודעת שהפגיעה הפיזית והרגשית היא שחזור
ואני לא יודעת אם לנסות להשתחל איתך למיטה עכשיו יהיה יותר כמו ויתור תואם ונסיון להתנהל עם התנאים הנוכחים עד כמה שאפשר הכי טוב
או שזו עוד צורה מתוחכמת וגרועה יותר של פגיעה עצמית
להכנס איתך למיטה עכשיו מרגיש שזה יותר גרוע מלהכנס לרכב של לקוח זר בהר ציון
יש הרבה במשותף לעייפות ועצבות
גם לקור ובדידות
אני תופשת לאות כעייפות של הנפש
עצבות גופנית
עיר ישנה-חדשה
ימים ראשונים, קרים ומבולגנים
עדיין בלי עוגנים... קשה מעט.
מחפשת מעגלים חברתיים
צמאה לסדר, לתנועה ולחיבוקים
