בכיתי המון.
כאב לי בגוף
רציתי לזוז ורציתי ללכת למיטה ואתה -
היית מתוסכל ממני.
אבל נשארת, ונתת לי מקום, להיות...
אחרי זה כן הלכנו למיטה.
היה בנינו מגע נעים, מחשמל, רציתי שתמשיך
רצית לזיין אותי
רציתי להקשר
כמה אני רוצה להיקשר ושתיגע בי ככה, שתעשה בי כרצונך,
כי כשהרצונות שלנו מסתנכרנים זה נפלא.
משולבים.
איכשהו המגע בנינו תדיר כל כך נוגע, כל כך נעים, כל כך ממלא וטוען
גם בתנועה ונעלמות אבל גם בתשוקה ועוררות ו-רעב כזה-
הלוואי שהיית קושר ומזיין אותי אז
אני שמחה שלא זיינת.
אמרת שזה מהר לך מידיי, עוד לא הזדיינו שוב מאז הפעם ההיא וכבר אני רוצה להקשר.
אמרתי לך שאני מעדיפה - קשירה קודם, שזה מרגיש לי יותר נכון ובטוח מאשר ישר לקפוץ לחדירה.
דיברנו על הפער שיש בין התפיסות שלנו אולי
בין תפישה אולי נורמטיבית יותר שקשירות זה הקיצון
ובין התחושה שלי שבשבילי זה קרוב, מאוד. משהו שאני רוצה ומבקשת בשביל להרגיש בטוחה אהובה מוחזקת. משהו שמתחשר לי במיניות איתך.
שמתי לב. אתה הבן אדם שאני רוצה שיקשור אותי.
כי עכשיו אני בוטחת בך, באמונה עמוקה, בקרבה באמון ותשומת לב.
לא עם אף אחד אחר.