ואני אומרת לעצמי
הבחור הזה הוא אהוב ליבי
הבחור הזה אהוב שהיווה עבורי עוגן
רעוע
מקום ללמוד גם את עצמי
לראות איפה אני טועה וגם כמה אני כמהה לאהבה מהסוג שהוא לא יכול ולא רוצה לתת
הזוגיות הזו הראתה לי כמה אני לבד בתוך תהומות הנפש ואולי גם את הדרך פנימה
קשר לצמוח בו
מקום להפגש עם מקומות כואבים
באופן שהיה עבור שנינו לא מספיק שמור ולא רואה
מקום שהמיניות בו לא מחוברת, לא קשובה, נעשית מתוך ריצוי או חוסר לעיתים קרובות.
מקום שבו מרגיש שאף אחד לא מקבל את השני
מקום שאין בו כל כך מקום בשביל שנינו...
מקום שיש בו חיוך מתוק וקרבה והמהומים של חום והמון המון יופי ואכפתיות
מקום שיש בו אהבה גדולה וניתוק וריחוק ונכר
אני אוהבת את האיש הזה
אני מקווה
אני חושבת שיש לי מקום לאהוב
אני רוצה שיהיה לי מקום לאהוב ואני לא בטוחה שיש
אני רוצה לעשות את הפרידה הזו עבור עצמי, אבל כל כך הרבה יותר קל לעשות אותה עבורו
תכלס כל עוד רק אני הייתי זו שסובלת לא הלכתי
רק כשהוא הראה רוך של פגיעות ופגיעה וכאב מולי ובגללי
אז אני הולכת מפה במחשבה על הקול המתוק שלו כשהוא שוכב במיטה מסרב להביט בי ורוצה לישון
הגעתי הבוקר לרגעים
הורדתי את הפתק הקודם ששמתי על המראה אמש והבוקר שמתי במקומו אחד אחר - אני אוהבת אותך, נתראה בחלום 💜
לקחתי את חוברת השירים והתליון שהשארתי בטעות,
השארתי את הכריות, אני לא צריכה אותן כעת ואני לא עושה לך דווקא.
נכנסתי למיטה שלו לתת לו חיבוק
פרידה
באהבה
ליטפתי ונישקתי את גבו ברכות
אמרתי לו שאני אוהבת אותו
שהיתי בתוך הרגע
ראיתי את החיוך וקטן והיפה שלו עליו
כמה מתוקה ויפה היא כשהיא עונדת אותו כך
ביקשתי במילה אחת מתוך הלב שלי, כפית, כדיי שאוכל לחבק אותו קרוב וצמוד, בחום... וללטף ולנשק את הגב שלו, ולהתנחם בנוחות הפיזית והמנוחה עוד רגע אחד. בתחושה הגופנית הנעימה של החיבוק שלנו קרוב קרוב
הוא סירב בתנועת ראש הקלה ביותר
אז המשכתי ללטף אותו רכות על הגב
נותנת לו חיבוק אחרון קצת עקום, זה לא היה לי נעים גופנית ולא נוח אבל היה לי חשוב לא ללכת ביחס מר, כאילו הוא חייב לי משהו, כאילו סירוב שלו אסור או פוגעני, זה מותר. ותודה על התקשורת והלימוד.
יצאתי ברכות מהמיטה ושמתי בשקט נעליי
הלכתי משם.
משאירה את המפתח תלוי על הוו המיועד לייד הדלת.
זהו, מעכשיו.