לפני שנה. 8 בדצמבר 2022 בשעה 19:50
והיום כחולתי האחת.
מילאה בקשתי
שביקוריה כאן יהיו חשופים לאדונה.
וכגלים נשברים אל סלעי אהבתנו.
שטפוהה גלים של שילשולי שירשורים
עדת שלטיטים שבבזיון שליטתם העצמית.
אינם כפי שרשמו עצמם.
אלא עדת עבדים עטויי תחפושות שחורים.
ריר תשוקתם מקציף
ונשימותיהם הכבדות משתוקקות.
תובעים את הדבר שאין לקחת.
מתחננים לכחולתי
שיתנו לשלוט בה.
ולא כך הוא.
מתוך כור אהבתנו.
נתנה עצמה אליי
כפרי בשל
עשה בי כרצונך
וכנפי לילי, מסתירות אור בוהקות
ועיניי, חודרת לב וחלציים
וצינת זעמי, מרככות, קשיות כאבי ילדותינו.
וליבנו החורקים בהתרחקותם,
משילות מעצמן כאבי אהבה ודאגה.
ומפנות מקום להיותנו אחד.
מעתה ואילך עד התפוררות הבשר מעצמות הזיכרון