אני רואה שוב את אותם מבוגרים, גברים בני 40 שעדיין כותבים על הנשלטת שלהם עם טוש, כאילו אנחנו בפייסבוק של מסיבות נוער בתל אביב ו"הכניסה חינם עד 23:00" חרוט לה על הגב התחתון. הם כנראה גם נשארו שם מנטלית, עם עיצוב שיער של קוצים וסטורי של בקבוק וודקה בטיילת.
ואז הם מתייצבים עם גאווה בבלוג שלהם "תראו איזה גבר אני, קשקשתי עם טוש על מישהי בת 20, בזמן שהיא עשתה קולות של גור חתולים, כי נשים בגילי כבר שינו מספר ולא הודיעו לי"ף כדי לקבל מחיאות כפיים מהנשלטת השנייה שלהם, שגם היא הם.
אבל אתם יודעים מה לי יש? משתמש אחד.
בלי פרופיל של נשלטת שאוהבת לצייר בחוברות צביעה של כלבלבים שמעלה בלוג בשתיים בלילה וכותבת שהשולט לימד אותה מהי התמסרות אמיתית. ובלי נשלטת גותית פיקטיבית מהטאמבלר שמגיבה לי "אמאל’ה ככה בדיוק אתה שולט בי".
לא צריך שיקראו לי אבא.
אני לא צריך פידבק חיובי מאף אחד שמתחזק חמ"ל של משתמשים ומדמיין שהוא גנרל בצבא של מועדון ווינקס מהעולם הדמיוני של הפיות, רק עם תסביך שליטה וקובץ אקסל של רשימת נשלטות שהוא כתב לעצמו.
אז בפעם הבאה שאתם רואים פוסט של מישהו שסימן בטוש, תזכרו שיכול להיות שגם מי שסומן, גם זה שסימן, וגם זה שהגיב להם, זה אותו בנאדם.
רק עם שלושה כרטיסי סים, פרופילים בשמות הפרח בגני, נשלטת מתה על זין ואוהבת כאב, ואמא שתוהה למה כל יום מגיעות לו שלוש חבילות עם בגדי לטקס כשהוא בכלל עובד במוקד של סלקום, דרך נשלטים אחרים שהפרופילים שלו סחטו.