טיילתי בגאורגיה לבד, אני אוהבת להיות לבד אבל היה חסר לי לשתף בחוויה שלי ולהיות שותפה.
רציתי מישהו לידי הרגשתי מתמיד את הלבד. הטיולים במדינות זרות מזכירים לי את המערכת יחסים הארורה האחרונה, מזכירים היטב, את כל החוויות שחוויתי, אני בוכה וצוחקת, שמחה כל כך שאני כבר לא שם , שמחה שאני לבד חופשייה ומאושרת באמת באמת, אבל אחרי כל המלא לבד הזה, גם בזוגיות שהייתה וגם בחמש שנים של רווקות .
אז כאב כבר בלב באמת כל הלבד, כי הרגשתי שגם שרוצים זה חיצוני, לא רואים אותי באמת פנימה, מי אני באמת, אפילו לא מנסים, יופי נראית טוב מבחוץ וזהו, כאילו שזה כל מה יש לי להציע, ואני משדרת מיניות בלי להתכוון אני יודעת, אני סקסית ואם בא לי על מישהו אז נוזל לי קצת ריר, נו מה אני יעשה, הבאסה שזה דופק אותי, כי אז אני נתפסת בעיני האחר כמשהו שאני לא. האמת היא שלרוב אף אחד לא עושה לי את זה, אבל שמגיע אחד שכן אז אני רוטטת, מיללת כמו חתלתולה קטנה, לא כי אני זונה, כי אני מתרגשת:)