הלכתי קצת לכלוב ?אמיתי אבל ?

שאני חושבת על זה זה נורא מעניין שביום יום שלי אני מאוד בעניין של מודעות מזוית ראייה של להוריד את האגו, כמה שאפשר להפחית בעניין האני ואני.

באני נעלבתי, נפגעתי,  עשו לי שתו לי לקחו לי, אני ואני.

האגו שלי שנפגע מדבר כזה או אחר.

אז אני מנסה בכל הכוח לעבוד על העניין של מי אני בכלל, מי זה אני בכלל? לא רוצה את האגו רוצה אין אגו.

אין אני, אני אין.

זה גם אותם אותיות מעניין לא ? מקרה? אין דבר כזה .

אני לא אומרת שאני בלי אגו, או אפשר לבטל את האגו, זה חלק ממי שאנחנו. לא באמת אין אגו, ברור שיש, אבל לא להזדהות ולא לתת לזה לנהל אותי .

אני רוצה שהדברים יעברו מעליי,אני בתגובה שלי לא רוצה לקחת ללב, לקחת לאגו. לא רוצה בכלל להגיב כמו קוף, רוצה לחשוב שנייה ולתת מענה. רוצה להישאר ניטרלית כמה שאפשר כמובן כי אני עדיין בנאדם.

וגם הרצון להיפטר מהאגו זה גם אגו, בוא נגיד שאני לא עושה עניין, רעש וצלצולים על דברים מיותרים, מנסה כמה שאפשר להבין את האחר, ואהבת לרעך כמוך, אז מכל הלב, לא לשפוט, לחמול, גם על עצמי, לא להיות שיפוטית וביקורתית מידי, לא לדון את עצמי בחומרה כל כך, כי אני עושה את זה טוב יותר מכל אחד אחר.

לפעול מתוך הבנה עמוקה שאני זה הוא והוא זה אני.

(זה התפיסה שלי שכולנו אחד)

ואז בעולם השליטה פתאום האני הזה  פורק עול, מתפרץ.

אני מחליטה איזה מוזיקה נשמע, אני מחליטה מה נעשה, כמה נעשה ואיך נעשה, אני מחליטה מה מותר ומה אסור, אני רוצה שהכל יעשה לפי רצוני.

אני שמה את עצמי במרכז, פה האני שלי זה שזז הצידה ביומיום, זה שבסופר מוותר לזה שמאחורה בתור, אומר סליחה הלו אני פה.אני עכשיו. תורי. אני רוצה שהדברים יתבצעו כך וכך.

ומה עם דעתך?

כמובן שלפני משוחחים ואחר-כך  אפשר לשים פתק בתיבת  המשאלות, התלונות בקשות ועוד.

שזה לא ישמע שאני לא רואה את מי שמולי , אני הכי רואה ואני עפה עליו, אחרת הוא לא היה שם.  נשלט זה לא חפץ מבחינתי. ( טוב אולי הוא לפעמים הופך לשולחן:) אבל ברצינות אני אוהבת לתת ולפנק לפנק לפנק, זה הדיפולט שלי, דווקא בגלל זה  השליטה טובה לי, לאיזון.  לדעת גם לקבל לא רק לתת. זה דבר שכל החיים היה לי קשה יותר, לקבל.

כמובן כל מיני סיבות למה לשלוט ולמה להיות נשלט, אני חושבת שבכל אחד מאיתנו יש את שניהם, תמיד יהיה העדפה מסיבות כאלה או אחרות אבל זה חשוב לדעת לשחרר ולהיות בשני הצדדים.  בדיוק כמו שהצד הנשלט שם  את האגו בצד ומשחרר באמת. וואו איזה תחושה.

בכל אופן חשבתי שזאת מחשבה מעניינת.  ושזה חשוב לתת לכל החלקים שבתוכנו מענה וזה בסדר לתת מקום לאני הזה .סתם עוד תובנה שעלתה לי בעניין עולם השליטה. ואיזה מזל שהכרתי את העולם הזה, בחיים לא הרגשתי כל כך חופשיה.

ואין באמת דבר כזה אני, זה רק אשליה.

אתם לא גרועים כי אתם גברים. אתם גרועים כי אתם לא מקשיבים.

מה הקטע שאצל גברים הכל נמדד ברמה ההישגית ?

מה דעתכם איך הערב היה זה האיכות או הכמות ?

אצל הרוב זה הכמות.

תלוי כמה פעמים גמרתי או היא גמרה.

כל העניין בשביל התוצאה. כאילו שאין תהליך. אבל התוצאה מגיעה מהתהליך לא מעצמה. 1+1 חייב ליצור = תוצאה

אבל אם אתם רק על התוצאה זה לא יקרה כי אתם לא נמצאים בכאן ועכשיו בתהליך.

אין לכם סבלנות. לא באתם ללמוד באתם לעשות רושם להראות מה אתם יודעים . כל אחד נשבע שהוא אלוף העינוג, כל אחד חושב שהוא מחולל קסמים.

כל אחד חי בפאקינג סרט.

מה אתם יודעים? מה?  מזה שהיה לכם עלק ניסיון יותר או פחות זה לא מעניין. אתם פשוט לא יודעים לגעת באיבר הכי קדוש שלנו בכליי שוכחים שיש את כל הגוף ולא רק את הפות. בשורה מרגשת וחשובה.

יודעים משהו? האמת היא שרוב הנשים שלא שולטות או מספיק בוגרות לא אומרות את האמת שאיך שאתם נוגעים פשוט גרוע ו

״what the fuck are u doing there?”

פשוט נמאס קחו איזה פאקינג קורס בפותות, אתם אפילו לא יודעים  מה זה שפתיים חיצוניות ופנימיות ואיפה באמת הדגדגן אתם נוגעים לנו שם כאילו אתם מנסים לפתוח סתימה בכיור בארגסיביות ואימפולסיביות .

אתם מתייעפים אחרי כמה דקות!!!!

״ נו מה למה היא לא גומרת כבר כמה זמן ״ עם המבט התחת הזה של הלך לי היד. לך כוסאמאמאמא שלכם

שאנחנו מוצצות  לכם או  נוגעות בכם או מזדיינות איתכם או מנבות להעמיד אותו 🤮🤮🤮 אנחנו נראות עם פרצוף חסר סבלנות שעושה טובה שיאללה כבר תגמרו ⁉️אנחנו עם פרצוף מכני ולא מתלהב במיוחד שרק רוצה ״ להחזיר ״ לצד השני⁉️

לא יא בני זונות ‼️אנחנו עפות בסיטואציה, מטפטפות סקס, גם שכבר נמאס והלסת כואבת ברמות גם שכבר זה מגיע לרפלקס הקאה אנחנו ממשיכות ועוד עם הפרצוף המתענג על זין  הממוצע שלכם,  גם כן כאילו זה איזה חתיכה של יצירת אמנות  מובחרת ושמורה בלובר.

את כל הנשמה אנחנו נותנות! במבט בגניחות, זזות עם הגוף הכל לחרמן אותכם להעיף אותכם עם גמירה!!

אנחנו בחיים לא עושות טובה כי אנחנו פאקינג הצד החזק באמת, מלכות אנחנו! איזה כוח סיבולת, התמסרות, נתינה, לא משנה אם את נשלטת או שולטת את מלכה והגבר שלך ירגיש מלך מעצם היותך כזאת מלכה.

אבל אתם? חבורה של אפסים חסרי סבלנות שחושבים שהשמש זורחת לכם מהתחת! תנו לי לבשר לכם שלא אני ולא חברותי הנשים מעריכות את המאמץ האפסי שלכם וההתנהגות הבזויה הזאת .

קחו קורס על פותות! תשמעו פודקאסט, תקראו ספר,תדברו עם נשים גם שאתם איתם ביחסים וגם שלא, תשאלו , תחקרו , תפתחו פאקינג ספר ביולוגיה לראות איפה ממוקם כל דבר! תלמדו שיש בדגדגן שלי מעל 10,000. קצות עצבים בעוד בפין שלכם יש רק 4000!

מה אתם יודעים מה?

אומרים לי ״אני רוצה להיות נשלט לענג אותך לעשות לך, להיות לך, אני ואני ואני״

יאללה אתה ואתה תעשה שיעורי בית !  זה מה שתעשה ואז שבאמת תעשה תלמד תבואמוכן לשים את האגו בצד ואת כל השיט שחשבת שאתה יודע. להקשיב, לתת , להתמסר, ללמוד.

זה לא רק לי שאתה עושה טוב כי זה יקח זמן עד שתלמד, זה משרת אותך אתה תהיה טוביותר. לאמן אותך,לאלף אותך, ללמד אותך. זה פאקינג השקעה מטורפת ומי שלא מעריך שפשוט לא ינסה אפילו לדבר איתי.

וכמובן מוגש כשירות לציבור הנשי בפרט  ולאנשים בכלל 😘😈😉

נמאס לי מכולם נמאס לי מהכל. בעיקר מבחורים. כל כך מאכזבים. כולם פשוט כולם ללא יוצא מן הכלל. גם אלא שכביכול בחורים טובים. כולם חארות שאין להם מילה אי אפשר לסמוך עליהם והם רוצים טוטאליות מלאה חום ואהבה. אחרי שמתנהגים כמו חרא שואלים למה את לא חמה למה את לא טוטאלית רכה ואוהבת, למה את קשוחה למה ככה למה ככה? אולי בגלל עוד אלף בני זונות שהיו לפניך אני קשוחה אולי בגלל זה אני כלבה קרה לפחות בהתחלה. באמת כל כך קשה להבין למה?????????? הלב הזה חייב שמירה חייב הגנה מה לא ברור?!

וצא מהפאקינג סרט שאתה איזה משהו מיוחד שישנה את התמונה. כי כנראה שאתה עוד אחד עוד חרא עוד שקרן עוד חי בסרט שמנסה להפעיל קסמים שלא יעבדו לעולם. לא עליי לפחות. כבר ראיתי ושמעתי מספיק, אז תודה רבה. אני לא ילדה ולא מוכנה לאכול את החרא הזה יותר.

פשוט מבאס מה ביקשתי אהבה? למה זה כזה מילה גסה? למה זה נהיה משימה בלתי אפשרית ?

וגם אם לא  א ה ב ה, אז פשוט קשר מיוחד,מישהו לעוף איתו ביחד קצת פנטזיות קצת דיבורים, הרבה כבוד, ראש ולב פתוח באמת. למה זה כזה קשה למצוא מישהו שאני ירגיש שבא לי עליו, שיהיה לנו כימיה אנרגיה טובה, שלא ישעמם אותי אחרי שניה שלא יבוא ויגיד לי ״את כל מה שחיפשתי״ אבל אחרי רגע יקבל לי רגליים קרות ויחזור לקל ולמוכר.פשוט נמאס . יש לי כל כך הרבה מה לתת מכל בחינה, ואין למי. פשוט אין,כולם מאכזבים כולם פשוט לא . לא בשבילי.  חבל על המאמץ.

אם זה לא וואוו אז לא בא לי בכלל.  

געגועים  מטורפים למה שהיה וכנראה כבר לא יחזור. לא להאמין שהמעין עולם הבא הזה פשוט נגמר.

אני מתגעגעת ללילות שלנו, לטירוף, לריגוש, לסקס, לכל מה שהלך שם, לכל מה שהלך בינינו. לא חוויתי מאז שום דבר שמתקרב לזה וזה רק גורם לי להבין כמה מיוחד מה שהיה בינינו, כמה זה נדיר כזה חיבור, כזאת כימיה ומשיכה. הרגשה שוואו, זה הרבה מעבר לסקס טוב או משהו בסגנון. זה האנרגיה .  אנרגיה שמרגישים ואין לה מילים. אני מתגעגעת לזה להרגיש את האנרגיה הזאת. כל כך מתגעגעת. כלום לא מרגש אותי, אף אחד לא מצליח לעורר אותי להוציא ממני את הטירוף . אני כולי לבה, אבל קפואה, ממש כמו הר געש, אבל רדום.

בא לי לפגוש מישהו שיעורר אותי, בא לי לרעוד ולתת לכל הלבה לנזול החוצה.

אני לא פה. פה, לא פה.

הראש שלי הנשמה שלי לא רוצה להתעסק בשטויות של העולם הגשמי הזה. זה תופס לי יותר מידי זמן החיים הרגילים, העבודה , הסידורים, הכביסה, הבישולים והניקיונות. זה רק מה שחייב ממש כל המעבר לזה, פגישות עם משפחה חברים ועוד אנשים חדשים זה בכלל לחשוב טוב טוב איך אני רוצה ועם מי להעביר את הזמן והאנרגיה שלי . כל מה שאני רוצה זה להתחבר פנימה. כמה שיותר, זה אינסופי. זה תפס אותי כמו שכלום לא תפס אותי בחיי.

התעוררתי ואני לא יכולה לחזור לישון עוד. אני ערה והנשמה שלי רעבה לאנרגיה אחרת.

אנשים מדברים איתי על מה הם עשו אכלו ואיפה הם היו. זה לא מעניין אותי. מעניין אותי דברים אחרים.

אני במסע של חקירת נושאים כמו איך עובד המוח, כוח המחשבה, מספרים, גאומטריה, גימטריה, מחשבה, תודעה, לב , נשמה, האני,  האנחנו, הכל וכלום וכל מה שזורם ביניהם, אהבה . אני רק מתחילה להבין שאני לא מבינה כלום. אני רוצה ללמוד יותר ואז להבין עוד יותר שאני לא יודעת כלום .

אני מוקסמת ככל שאני מפרקת את כל מה שאי פעם ידעתי, דברים מתחברים ואז מתפרקים שוב. אני רוצה להמשיך לצלול פנימה לתוך הכלום שזה הכל. המרווח הזה שבין לבין המחשבות המרווח הזה שבין לבין התאים שבין לבין הכל. המרווח הזה שהוא הכל.

ימים טרופים. אין לי יום ואין לי לילה. אני הולכת לאיבוד,  מחפשת משמעות, מחפשת את עצמי, לרגע מוצאת ואז שוב מסתתרת, איפה אני ? מי אני? מה אני עושה פה? כל היום מחשבות . ניסיון להתחבר לעכשיו, רק לעכשיו, להווה, להיות ברגע. תמיד אנחנו ברגע.  לא בעבר. לא בעתיד, רק בהווה. רק הראש שלנו מגדיר עתיד ועבר אבל אנחנו לנצח חיים בהווה.

אני מרגישה שמשהו מנסה לחסום לי את השפע של האנרגיה הקוסמית, אני מרגישה שאני חלשה יותר, כואבת, עצורה, לא יצירתית, עייפה וחסרת כוחות. אבל מבפנים יש גיץ שרוצה להתעורר ולהיות להבה והוא מבקש את  הרוח  שתבעיר בו את הלהבה.

מרגישה כל כך תלושה, רק רוצה להתחבר זה מה שאני רוצה . להתחבר למה , לבריאה, לבורא, לעצמי, להכל. להיות בהכל ולהיות בכלום.

רק בלילה יש לי שקט מהכל אבל גם אז אני מפחדת לעצום עיניים ולישון כי אז הסיוטים באים, הכי אמיתיים שיש, כל כך מפחידים שהם גורמים לי להיות מבועתת מפחד, אין לי מנוחה כי אני רק רצה, בורחת, לא מסתכלת לאחור, נסה כל עוד נפשי בי. נלחמת על חיי. כל פאקינג לילה. אני עייפה. אני עייפה מלא לישון, אני עייפה מלקום עם סיוטים, אני עייפה מלאחר לעבודה, אני עייפה מלהתנצל, אני עייפה מלהאשים את עצמי. כבד לי המסע. אני רוצה הביתה. אני רוצה לנוח. אני רוצה שקט נפשי. כבר שנים שרק לזה אני מתפללת לשקט נפשי.

הכל בסדר. לא מתלוננת על כלום. הכל טוב כפי שהוא, כל מה שצריך לקרות קורה. רק היום אני מבינה שאני צריכה לעשות יותר מהשתדלות, אני צריכה לעשות. כל מה שאני רוצה לקום ולעשות עכשיו. ולנסות ולשנות ולהיות תמיד בשאלה. ניסוי ותעייה.

  הנה הסתיימה לה תקופה משמעותית בחיים והנה אני לקראת אחת אחרת. ואין לי מושג לקראת מה אני הולכת, כל החיים האלה הם הרפתקה אחת גדולה. אנחנו תמיד בתנועה, אז אני נעה, נעה לאן? נעה אל הלא נודע.

* מעניין היה לראות טיוטה מלפני שישה חודשים מאז שהפסקתי להיכנס ועברתי המון דברים עם עצמי אבל עם זאת כמה רוב מה שכתבתי עדיין רלוונטי.

אחרי כל כך הרבה זמן שהתנתקתי, מפה , מהעולם, מהכל. 

התנתקתי והתחברתי לעצמי בצורה הכי יפה וטבעית שיש. 

מרגישה שאני לגמרי במקום אחר, התלבטתי אם להיכנס או לא. מרגישה שמה שכתוב בפרופיל כבר לא מעודכן על מה שאני רוצה ומשדרת עכשיו, למרות שיש דברים שנשארו, בעיקר התשוקה שעוד לא מצאה מענה אמיתי. 

כנראה בגלל זה חזרתי, כי מרגיש לי פה יותר פתוח ונוח להכיר ולדבר עם אנשים מכל אתר אחר, אני מביאה את עצמי הכי אותנטי שיש פה, מי שמכיר אותי פה, מכיר אותי כמו שאף אחד לא מכיר. 

אני רוצה מישהו שישדר על התדר שלי, אין לי כוח לילדים גם לא יפים, סיימתי לשחק בפיפי וקקי. אין לי זמן ואנרגיה לשטויות האלה. 

אני רוצה משהו אמיתי, מיוחד, רמה אחרת. 

מקווה למשוך אליי את הדבר המתאים 🙏 

סוף סוף אחרי הרבה מאוד זמן הרגשתי משהו, הרגשתי את הרררר הזה.. את המממ…את הבא לי לטרוף.

ברגע אחד כל החושים דרוכים, הגוף מגיב, המוח מוצף בהורמונים, מרגיש מתרגש, מתרגם לגוף את כל התחושות האלה, גירוי מיני, פיזי, מנטלי, רגשי.

אני באמת רוצה משהו אחר.

אני רוצה לראות ולהרגיש את מה שיש בפנים אבל באמת.  אני גם רוצה להרגיש משהו עמוק בפנים אצלי, שיזוז שם משהו כבר, בא לי להתרגש באמת.

אני רוצה להיסחף למשהו חדש שיעיף אותי, אני רוצה לעוף 

אין מקריות , כלום לא קורה במקרה, הכל קורה לפי סדר מסוים שאנחנו לא מבינים, לא הכל אנחנו רואים, גם מוזיקה אנחנו לא רואים עדיין קיימת, גם לחיות יש ראייה ושמיעה שלנו אין. החושים שלנו מוגבלים בהחלט, יש לנו פוטנציאל להרבה יותר אבל אנחנו מנצלים אחוז קטן מאוד.

אנחנו קשורים אחד לשני, הכל קשור, כל בני האדם, לטבע, לבעלי החיים, לאוויר, לשמים, לבורא, לאחד.

כולנו זה האחד, האחד זה כולנו. כולם זה אחד. אחד זה כולם.  אינסוף במיליון פנים שונות, אין אחד דומה לשני, לכל אחד אישיות שונה, טביעת אצבע ייחודית לכל אחד.

ואהבת לרעך, כמוך.

למה כמוך? כי אתה זה הוא, זה רק מראה, עוד צד באחדותו.

אנחנו לא לעולם לא מתים, רק מתחלפים, מתגלגלים, שוב ושוב חוזרים לחיים ומתים. ככה אלפי שנים. חיים לעד וקיימים לנצח.

הנשמה כל כך עתיקה, היא נצחית.